יום רביעי, 24 באפריל 2013

חדר להשכרה למנוחה, שעשועים וגם לכתיבה - המשך הסיפור.


שלום חברים, 
מלכה 1001
חדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה
הגעתי שוב לחדר לחדר האינטימי שלי והפעם עד שאסיים את הסיפור.  
בינתיים אני תקועה עד עמקי צווארי בעבודה ובקושי מוצאת זמן להימלט.
אבל אל דאגה, כל מה שארע ביומיים קסומים אלו ייכתב, לאט לאט, אבל הכל ייכתב. 

השכרתי את החדר במיוחד כדי לכתוב את סיום הארוע כפי שהיה, לפני שאשכח.
אני חייבת לכתוב מה חוויתי בחדר החם והנעים שלי, ולו רק כדי לפרוק מעלי את הסוד, מאחר וכפי שאתם יודעים, אין באפשרותי לספר לאף אחד, למעט כתיבה בבלוג.


למה? שאלתי.
רוצה לשמוע מה אתם עושים ואולי אתן לכם גם כמה רעיונות.
אני והמילואימניק הבטנו אחד בשני והוא אמר: מה שהיא תחליט.
אנחנו בחדר כאן והוא שם, למה לא? עניתי כשאני מגחכת והוספתי:
"אין בעיה, בתנאי שתעזור ולא תפריע".

הקימונו הוסר מעלי בעדינות כשידיו מלטפות אותי בריפרוף.
הוא עומד ומביט בי ואני רואה שהכלי שלו  עומד זקור לכל אורכו ורחבו, מוכן ומזומן.
אבל לא, עדיין לא. קודם פינוקים.
השכבתי אותו על המיטה כשבדרך אני מסירה מעליו את תחתוניו .
איזה הוד והדר.
גובה 187 ס"מ, כולו שרירים, חתיך עולמי ומיומן, מוכן לשימושי הפרטי, בחדר אינטימי, לכמה שעות שארצה, מה יותר טוב מזה?
לחיים? (שלוק בירה, יש לי הרבה, הצטיידתי גם במזון).
לקחתי את קרם הגוף שהבאתי עימי והתיישבתי על קצה המיטה, הרחק מידיו, כשהוא קורא לי "בואי אלי" אבל אני אמרתי, עדיין לא!
התחלתי מכפות רגליו, עיסוי של כל אצבע ואצבע (ואני יודעת מה ההשפעה), לאט לאט.
הגבר הגדול הזה נכנע לעונג הצפוי לו ועצם את עיניו ואמר: איזו הפתעה מטורפת. אני מת עלייך.
אמרתי: לא, לא היום. יש לי תוכניות ארוכות טווח.
עברתי לרגל השניה ועיסיתי את אצבעות רגליו.
לאט לאט התחלתי לעלות לכיוון מעלה, עיסיתי את ירכיו הרחבות (כולו שרירים), כשאני משתמטת ממרכז העונג, ורואה שהוא מתחיל לטפטפף והקולות שהשמיע החלו לבוא בתכיפות רבה יותר.
לא נגעתי באברו בכלל, אלא עליתי מעלה לעבר חזהו החלק המרהיב וכתפיו המרשימות.
ליטפתי ונישקתי כל ריבוע בבטנו.
הקדשתי תשומת לב מרובה גם לאצבעות ידיו ובשלב כלשהו שמעתי קולות בחדר, מעין אנחות,
"אני לא יכול, ספרו לי, מה אתם עושים?"
ואז נזכרתי שהטלפון פתוח וחברו נמצא על הקו.
המשך יבוא, מחפשים אותי מהבית כי לא הודעתי שיצאתי...

אהבה, כל היום,
לכל אדם ואדם.

אחזור לחדר לשעה בקרוב להמשיך את הסיפור!
חדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה


מלכה 1001
054-2595556


צימר ללילה אחד

יום רביעי, 10 באפריל 2013

המילואימניק מגיע אלי, עם חזה נטול שיער מוכן ומזומן...


שלום חברים, 
מלכה 1001
חדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה
הגעתי שוב לחדר הלחדר האינטימי שלי והפעם לשעתיים, על מנת להמשיך את הפוסט.  
בינתיים אני תקועה עד עמקי צווארי בעבודה ובקושי מוצאת זמן להימלט.
אבל אל דאגה, כל מה שארע ביומיים קסומים אלו ייכתב, לאט לאט, אבל הכל ייכתב. השכרתי את החדר במיוחד למטרת כתיבת הפוסט.
אני חייבת לכתוב מה חוויתי בחדר החם והנעים שלי, ולו רק כדי לפרוק מעלי את הסוד, מאחר וכפי שאתם יודעים, אין באפשרותי לספר לאף אחד, למעט כתיבה בבלוג.

המשך:
הוא סיים את השיחה ואני מחייגת לחבר שלו.
היי, לחשתי לתוך השפורפרת. (כבר שתיתי בקבוק בירה).
הלו? אני שומעת קול עמוק של גבר.
מי זאת?
הזדהתי כשליחה של המילואמניק והעברתי אליו את בקשתו של המילואימניק, כולל הסיבה מדוע עליו להחלץ לעזרתו בשעה כל כך מאוחרת (הוא נפל וחטף מכה ברגל ורוצה להגיע לבית החולים והוא לבד בבית)  
איזה מנייאק, צוחק הבחור, הוא בא אלייך?
כן, עניתי בלחישה חושנית.
רגע, חכי, הוא אומר לי.
אני שומעת אותו מחייג בטלפון נוסף.
אשתו של המילואמניק ענתה והחבר ביקש ממני בקול מסכן כשהוא גונח: איי.. איי...כואב...לדבר עם בעלה כי הוא זקוק לעזרתו.

מה קרה? היא שאלה.
הוא "דיקלם" את הסיפור והיא קראה לבעלה, שהיה עדיין בשרותים, בוא מהר, אתה צריך לנסוע.
חבר שלך בטלפון.
חה...חה...חה..

עשר דקות חלפו, ואני בחדרי, שרועה על המיטה, לבושה מחלצות סקסיות שרכשתי בחו"ל, נטולת בושם, רחוצה ומדיפה ריח סבון יוקרתי, שערי פזור ושפתי משוחות רק בגלוס עדין.
בהיותי בארה"ב רכשתי לעצמי כמה פריטים די מושחתים ומופקרים וכעת לבשתי אותם בשמחה.
נעליים אדומות על עקב גבוה, גרבי רשת שחורות, חזיית תחרה שחורה וחוטיני אדום שזור בסיבים שחורים.
עטפתי את עצמי בקימונו יפני ממשי, וענדתי עגילי זהב עדינים וקטנים.
שערי הארוך השופע פוזר חופשי וגלש על כתפי .
בושם לא שמתי על מנת שלא יידבק בו הריח.

דפיקה קלילה בדלת והדלת נפתחה בבעיטה קלה.

הבחור עמד בפתח, כשהוא מסיר את חולצתו בזריזות, כשאני עומדת מולו ומביטה בו בחיוך שובב.
איזו הפתעה שהוא הכין לי!
כל השער הרב שהיה על חזהו נעלם.
הוא כבר לא יכול לשמש הוכחה לתורתו של צ'רלס דארווין.
גופו חלק, נטול שיער על החזקה, שחום, כתפיים רחבות, ידיים גדולות והמשולשים על בטנו הבהיקו מזעה.
מוצא חן בעינייך?
לגמתי לגימה מהבירה ואמרתי: מאד!
הוספתי בציניות בליווי חיוך ממזרי:
עכשיו אין צורך במסרק על מנת לעשות שביל באמצע וקוקיות משער החזרה כדי להגיע לעור גופך.
הוא התגלגל מצחוק ואמר: שתדעי, רק בגלל ההערה שלך שמפריע לך השער, הסרתי את השער בלייזר מזמן והמתנתי שתיצרי עימי קשר אבל לא יצרת.
עניתי בגיחוך" הנה, ההמתנה שלך השתלמה יפה.
ליומיים!!! ליומיים!!!  עניתי בקול רם.
יו, הוא זועם, למה לא התראת קודם ואז הייתי מסדר העדרות ליומיים ויכולנו לחגוג.
לא נורא, אמרתי, בינתיים, מנה ראשונה, שעתיים בחדר או שלוש, לכמה זמן שאתה חושב שתוכל להעדר מהבית.
ביקשתי שיוודא עם חברו שהנ"ל לא יענה לטלפון הערב מחשש שאשתו תנסה ליצור קשר עם החבר על מנת לשאול לשלומו.
גם הוא לא אמור לענות לטלפון מאחר והוא בחדר מיון.

לפתע, הטלפון שלי מצלצל. זינקתי אליו וראיתי להפתעתי שהמתקשר הינו חברו של המילואימניק.
נתתי למילואימניק לענות.
היי, אומר האחד, היי, ענה השני.
מה אתם עושים? שאל החבר,
אמרתי בקול רם כדי שחברו ישמע: לומדים היסטוריה של ארץ ישראל!
מה לדעתך אנחנו עושים, או למען הדיוק, מתכננים לעשות?
לכייף!!!
המילואמניק התערב ואמר: עדיין כלום אבל מצפה לי ערב מטורף עם אשה שתויה במקצת שלא חוותה אורגזמה חודש וחצי... וצוחק.
אני יכול להשאר על  הקו? שואל החבר בשקיקה?
למה? שאלתי.
רוצה לשמוע מה אתם עושים ואולי אתן לכם גם כמה רעיונות.
רצה... ממהרת... אבל אשוב עם ההמשך... היה משעשע.

            מלכה1001
חדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה
דף הבית:  www.rooms4u2.blogspot.com

יום שבת, 6 באפריל 2013

זימנתי את המילואמניק לחדר להשכרה שלי בפינה החמה

חדר לפי שעות

שלום חברים,
מלכה 1001
הגעתי שוב לחדר להשכרה על מנת להמשיך את הפוסט. הפעם השכרתי את החדר לשעה, כי אני אמורה להיות בצעדה, ומחכים לי בבית לארוחה.
שלחתי מסרון למילואמניק באנגלית, כי נזכרתי שאשתו לא קוראת אנגלית.
את המסרון שלחתי באמצעות הטלפון מהעבודה כך שאני וודאית שהיא לא מזהה את המספר, גם אם תראה את ההודעה.
כתבתי לו אם הוא רוצה לצאת לצעדה בחדר של השכנה, באנגלית כמובן.
קיבלתי תגובה תוך שניה, סמיילי ו"כן" עם המון סימני קריאה.
אתקשר אליך, הוא כותב לי, באנגלית.
הלכתי להתקלח והמתנתי בסבלנות.
עברה רבע שעה והטלפון שלי האישי מצלצל.
המילואמניק החכם הבין... שזו אני.
אני בשרותים, הוא לוחש.
מה את זוממת? איפה את?
אני כאן, בחדר שלי בפתח תקוה, בפינה החמה אצל מאיר, השכרתי את החדר ליומיים, אבל אתה מוזמן לכמה זמן שיש לך, עניתי כשאני צוחקת.
את מטורפת על כל הראש, הוא אומר, בעלך אמר שאת בחו"ל ואת שבה ביום שני בערב.
ששש... אמרתי, זה סוד.
סיימתי את העבודה מוקדם אז נמלטתי מבלי לספר לאף אחד.
יש לי יומיים גנובים ואני בחדר להשכרה, ללא לוח זמנים ומתכננת חגיגה, ואתה מוזמן לקחת חלק בה.
מתי אתה בא? שאלתי.
המילואימניק התחיל למלמל, כאילו לעצמו:
רגע, איך אני יוצא עכשיו מהבית?
איזה תרוץ? בשעה כל כך מאוחרת, ביום שבת?
מקרה חרום? הצעתי כשאני מגחכת.
מה? אני מת!!! תני רעיון!
התגעגעתי אלייך, אני מוכן ומזומן כבר עכשיו, וואוו, איך אני יוצא???


צחקתי  בהנאה ואמרתי: תן לי מספר טלפון של חבר שלך ואני אתקשר אליו ואבקש ממנו להתקשר אליך, לטלפון של הבית ולהזעיק אותך אליו, כי הוא צריך להגיע בדחיפות לבית חולים, הוא נפל, וחטף מכה... משהו כזה דרמטי..
רגע... והנה הוא מכתיב לי מספר טלפון.
הוא סיים את השיחה ואני מחייגת לחבר שלו...
המשך יבוא...

מלכה1001
חדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה