יום שני, 2 בינואר 2012

"האח הגדול" בחדרים להשכרה - חלק שני


         שלום חברים,
          מלכה 1001

אני בחדר להשכרה לפי שעות בפתח תקוה, לבד, כדי להמשיך את הפוסט.

תזכורת מהפוסט האחרון:
החדר במרחק חמש דקות הליכה, אמרתי וצחקתי.
בדרך, אני מרימה טלפון למאיר ואומרת בקול מתוח: תגיד לי שיש לך חדר פנוי, עכשיו, בבקשה,?
היי, מתוקה, עונה לי מאיר, נפנה בשבילך  חדר.
לא, אמרתי, אל תפריע לאף אחד לעשות אהבה. אתה זוכר מה המוטו שלי
"לעשות הרבה אהבה" לא רק אני, כולם! כל מי שיכול!
עכשיו ברצינות, אומר לי מאיר. עוד עשר דקות יש לך חדר אבל רק לשעתיים.
החדר מוזמן ותצטרכי לצאת ממש בזמן. לא לאחר.
מצויין, אמרתי למאיר.
אנחנו מגיעים.
תתקשרי כשתגיעו.
צעדנו ברגל מהמסעדה כחמש דקות והופ! הגענו.
התקשרתי למאיר, וקיבלתי הנחיה להיכן להכנס.
אני נכנסתי ראשונה לחדר ופותח למענו את הדלת.
לאחר כדקה, הוא נכנס.

המשך:
עומד בפתח החדר, מביט לכל הכיוונים ושואל: את בטוחה שאין מצלמות בחדר?
צחקתי בקול ועניתי: מה זה נראה לך, תוכנית האח הגדול?
אין כאן מצלמות וזה בדוק!
הבחור נרגע והחל לפשוט בגדיו באיטיות מרגיזה (אותי זה הרגיז,, כי היתה סקרנית לראות את האח הגדול).
כפתורי החולצה נפתחו באיטיות, בעודו מביט בי, כשאני שרועה על המיטה ולוגמת בירה שהבאנו.
כפתור אחרי כפתור, כחשפנית מיומנת, בחושניות מדהימה, בעודו מלקק את שפתיו.
אני כבר קצרת רוח שהחולצה תתעופף לה אבל הוא, האח הגדול, יש לו זמן.
הערתי לו שיש לנו את החדר הדיסקרטי הזה רק לשעתיים ושיואיל בטובו להתפשט בזריזות.
לא מוצא חן בעיניך, בואי תפשיטי אותי, כך הוא עונה לי בחיוך רחב.
זינקתי מהמיטה ותלשתי את החולצה מעליו.
וואוו, איזה גוף התגלה לעיני.
מרובעים בבטן, זרועות משורגות בשרירים, ללא טיפת שומן.
יאמי! לאכול בלי מלחו ובלי קטשוף! ציחקקתי בחן.
הוא צוחק, האח הגדול, ושואל: מוצא חן בעינייך?
עדיין לא ראית את התפריט כולו וזו רק מנה ראשונה, לצפיה בלבד. עדיין לא אוכלים.
כמו נרות חנוכה "לראותם בלבד".
ללא התראה מוקדמת, ניגשתי לכפתור שפותח את מכנסיו, (כשהוא מתגלגל מצחוק.
אבל מניח לי לעשות כרצוני.)
מכנסיו צנחו מטה ואני נשארתי פעורת פה (קשה להביא אותי למצב כזה)
באמת האח הגדול, מדהים!
ממש כמו שהוא אמר (ולא הגזים)!
בחיים שלי לא ראיתי כזה דבר.
האיבר המדובר היה במצב של חצי תנומה, משהו באזור הדימדומים, אבל אורכו היה מדהים עם קוטר בלתי אפשרי.
לשנייה נבהלתי, ואמרתי: תגיד, זה אמיתי?
הוא צוחק, תגעי ותראי...
נגעתי בעדינות והאח הגדול הזדקף לכל אורכו וקוטרו ואני התיישבתי על המיטה כשאני בשוק!
המשך יבוא...

אני כותבת מהחדרים להשכרה. בבית קצת קשה לכתוב בלי להסתכן.
נגמר לי הזמן בחדר להשכרה. אני חייבת לפנות את החדר.

תגובה 1:

  1. נו... איפא ההמשך של הסיפור אני רוצה לגעט מה קרה אז אל תפסיקי חוץ מזה שהיתי שם בגלל מה שכתבת והכל אחלה בדיוק כמו שאמרת.

    השבמחק

תודה עבור תגובתך.