שלום חברים,
מלכה 1001
החנון חזר מהחופשה ומיד הועסק ע"י אשתו בפעילות חברתית ענפה, כך שלא הצלחנו להיפגש. אני מתחילה לאבד את הסבלנות ונמאס לי ממהפסקות הארוכות בין פגישה לפגישה. לא מתאים לי.
גם כשר!
והעיקר, אתם יודעים,
מלכה 1001
החנון חזר מהחופשה ומיד הועסק ע"י אשתו בפעילות חברתית ענפה, כך שלא הצלחנו להיפגש. אני מתחילה לאבד את הסבלנות ונמאס לי ממהפסקות הארוכות בין פגישה לפגישה. לא מתאים לי.ישבתי בבית, משועממת מאד. בעלי היה בחדר הכושר (עם המאהבת שלו) ואני חושבת ומהרהרת, מה לעשות עם עצמי.
התגעגעתי לשעות בחדר להשכרה שלי וכמעט שהייתי הולכת לשם לבד.
הטלפון צלצל ועל הקו היתה אחת מחברותי, גרושה ומשועממת כמוני.
עכשיו חג, ואני רוצה לנסוע למקום כייפי, היא אומרת, אבל אין לי עם מי!
וואאו, נדלקתי, דודוקא יש לך!
אני אסע אתך.
מתי את רוצה לנסוע?
לחול המועד פסח.
נסענו, אני אומרת ובמקביל מתקשרת לטלפון הנייד של בעלי.
לאחר צלצולים רבים הוא עונה: מה קורה?
תקשיב, אני אומרת, נמצאת פה חברה שצריכה דחוף לנסוע לאילת, אבל אין לה עם
מי לנסוע. מכיוון שאין לנו תוכניות מיוחדות מלבד מסיבה עם החנון ואשתו, ואתה
בלאוו הכי רוב הזמן לא בבית (ואין לי טענות בכלל), אני אסע איתה לימים של חול המועד.
איפה תלונו? הוא שואל.
נשכיר חדר לפי שעות (ואני צוחקת לעצמי) ובכל פעם נהיה במקום אחר.
שמעתי אנחת רווחה ממנו כמו שהוא אומר לי "יש, חופש ממך.."
טוב, הוא אומר, תסעי.
תשאירי טלפון באיזה חדר את תהיה ובאיזה מקום.
אמרתי לו שאני אהיה באילת (אני אוהבת את המקום הזה) וטלפון אינני יודעת.
מה שכן, יש לי הטלפון הנייד איתי והוא יכול להתקשר אלי מתי שהוא רוצה.
תדאג לילדים? אני שואלת.
אל תדאגי, הם יעשו חיים משוגעים עם סבא וסבתא.
סגור!
נוסעים.
ארזתי מזוודה קטנה, את המחשב הנייד שלי, מעט בגדים והרבה מצב רוח.
הצטיידנו במזון, שתיה ומוסיקה לדרך.
נכנסו לרכב ונסענו.
הגענו לאילת בערב.
הדבר הראשון שעשינו היה לחפש חדר, לנטוש שם את כל הדברים ולרדת לחוף הים בלילה, לשתות בירה ולראות אנשים.
איזה כיף! מוסיקה ואנשים ושמח...
ישבנו על חוף הים, לאחר שתיית ששית בירות, ראיתי שמתקרבים אלינו שני גברים, חסונים, שזופים, כהה עור, עם בקבוקים שתיה, כשהם מצחקקים.
היי בנות, אומר האחד במבטא בריטי כבד והשני אחריו, הלו!! עם אותו מבטא.
התחלתי להרגיש עקצוצים וריגושים שזמן רב לא הרגשתי.
"טרף" חדש, כיבוש "חדש" ושכולם יחפשו את החברים שלהם...
אפשר לשבת אתכן? שאל אחד מהם?
בשמחה, אמרנו כשאנחנו צוחקות.
אני סוגרת את המחשב עכשיו כי הם שבים בחזרה לשולחן.
דיווח יגיע כשאנחנו נשוב למקום מגורינו.
מבטיחה עלילה עסיסית (זה לפחות מה שהמוח הקודח שלי זומם).
חג שמח לכולם,
גם כשר!
והעיקר, אתם יודעים,
עשו הרבה אהבה!
דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com
מאיר 054-2595556
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה עבור תגובתך.