יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

חדר לשעתיים וגבר משוקולד לשעה - חדרים להשכרה

שלום חברים, מלכה 1001


אני כאן, חזרתי למרכז, חזרתי לחדר להשכרה לשעתיים ולפעמים שלוש , לאחר חוויות רבות באילת.
בזמן כתיבת הפוסט הקודם, הייתי בחדר להשכרה בפתח תקוה (כבר שבתי מאילת)והמתנתי לאלכוהוליסט שיגיע. הפסקתי לכתוב כשהוא עמד על מפתן הדלת.
לא הספקתי לכתוב לכם, כל מה שעבר עלי באילת  וההמשך בחדר להשכרה עם האלכוהוליסט.
אני יודעת שאני בפיגור אבל התאזרו בסבלנות, אני מבטיחה לעדכן אתכם בכל מה שארע.


אז ככה, למען העדכון נתחיל מספו של הפוסט האחרון.
הספקתי לספר לכם ששבתי לפאב שבו זימר לו השוקולודה שלי ואני רקדתי עבורו.
ההופעה הסתיימה והשוקולד פנה לעברי ושאל באם ארצה להסב עימו לארוחת ערב. הסכמתי ברצון.


ישבנו לאכול ובין נגיסה לנגיסה הגנבתי ליטופים רכים על לחיו אשר ריגשו אותי עד מאד.
לפתע נזכרתי בממדים הזעירים של אבר מינו, ומיד דעכה ההתרגשות.
שתיה נוספת הובאה לשולחן, והצטרפו אלינו כמה מחבריו, כולם כהה עור וכמו חצובים בידי פסל.
השפה העברית הינה זרה לרובם אולם חלקם דיברו אנגלית עילגת, כמו השוקולדה שלי.
הבטתי בשעוני ומיד קפצתי. השעה היתה כבר מאוחרת ועלי היה לשוב לחדר בבית המלון לבעלי.


קמתי ואמרתי לשוקולד תודה רבה והסברתי כי עלי לשוב לבעלי.
הוא הביט בי במבט מתרעם ואמר: את לא הולכת, את צריכה לבוא איתי עכשיו!
אמרתי: תחזור שנית! מה זאת אומרת צריכה?
והוא עונה לי בכעס: ביזבזתי עלייך 25 ש"ח.
אמרתי: אז מה?
והוא עונה: נו, עכשיו את צריכה לבוא איתי, או אם את רוצה אז עם חבר שלי זה גם בסדר. הוא יחזיר לי 25 ש"ח.


קמתי, המומה משהו, ופרצתי בצחוק מטורף  והתחלתי ללכת בלי להביט לאחור עד שהגעתי למלון.


נכנסתי לחדר ומצאתי את בעלי שרוע לרוחב המיטה, ישן.
גם אני הלכתי לישון.


למחרת, ארזנו את חפצינו ושבנו לאזור המרכז.

בעלי היה מרוצה מאד מהחופשה שיזמתי ואפילו קיבלתי נשיקה על הלחי ממנו.


אני חשבתי על הארוע עם השוקולדה ועל האכזבה הגדולה שלי מכל הענין. התחבטתי אם לזנוח את הסקרנות שבערה בי לבדוק באם אכן המיתוס לגבי איבר המין הגדול שיש לגברים כושים אכן אמיתי.


לאחר מחשבות רבות החלטתי לערוך סיעור מוחות בענין עם חברותי ואז, בערב כלשהו, נצא לבילוי ו...נבדוק.
מחשבה נוספת טרדה את מוחי וזה היה ה"חנון" שהיכרנו באילת.


כבר ידעתי שהוא מצוייד כהלכה, ובהחלט לא הייתי זורקת אותו מהמיטה שלי.
אבל איך אגיע אליו? אין לי מספר טלפון. אני רק יודעת את שמו ושהוא עובד כמנהל חשבונות באזור שלי.
גם את שם אשתו לא זכרתי.
ידעתי שאגיע אליו, אבל עדיין לא ידעתי איך!


לאחר שבעלי יצא לעבודה, בדקתי בזריזות את הדאר האלקטרוני החסוי שלי ומצאתי הודעות רבות מהאלכוהוליסט שלי ששב לביתו.


יש!!!


התקשרתי אליו, שמחה ועליזה.


אמרתי:              היי, מה שלומך?
והוא ענה:           בסדר, בקול שקט.
שאלתי:              מה קרה? אתה לא שמח שהשתחררת מבית החולים?
תשובתו היתה:    שמח מאד, אבל קולו היה עגום.
שאלתי שוב:       מה קורה חמוד שלי?


והוא עונה לי בקול חד:
את יודעת שעכשיו סיימתי תהליך גמילה אינטנסיבי!
אסור לי לשתות! אם אני שותה אני מת! ולא סתם מת, אלא בייסורים!
אני משתגע! תעזרי לי!

בקרוב המשך איך עברה פגישתנו המחודשת לאחר הגמילה שלו מאלכוהול.

מלכה 1001

0542595556 מאיר
http://pinahama.blogspot.com/2010/08/1001.html
http://users6.nofeehost.com/pinahama/

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

אני בחופשה ומתגעגעת לחדר להשכרה שלי, ומצאתי חנון עם איבר כביר.

שלום לכולם ממלכה 1001

את הפוסט הזה אני כותבת מהחדר להשכרה של מאיר בפתח תקוה, בעודי ממתינה לאלכוהוליסט שלי. מאחר ויש פה אינטרנט אלחוטי שהוא חינם, ואני נמצאת בחדר, החלטתי לנצל את הזמן ולהמשיך את הפוסט. התגעגעתי לחדר שלי אצל מאיר, משום מה אני מרגישה בחדר הזה כמו בבית.
יש לי המון לספר ומעט זמן לכתוב. נראה כמה אני אצליח לכתוב עכשיו.
יש חדר עם גישה לנכים וכל הכבוד למאיר על היוזמה. אני כבר מתקשרת אליו לדווח לו שהגעתי לחדר.

תיזכורת מהפוסט הקודם:
...המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאיבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..

חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים... איך נפלו גיבורים.

מה עושים?
הזדקפתי , הבטתי בו, ביצור היפיפה הזה, שקולל בידי הגורל וריחמתי עליו.
הוא שאל: למה הפסקת?
ואני אמרתי: אני צריכה ללכת, נתראה אחר כך.
טוב, הוא אומר, אני עוד מעט יורד למועדון כי יש לי הופעה ויתנו לי גם אוכל.
תבואי? הוא שואל.
אמרתי: בוודאי!
הלכתי לאיטי בצעדים קטנים לכיוון בית במלון שבו אני שוהה עם בעלי.


ההלם פוגג את השפעת האלכוהול ואני כמהתי לכוס בירה צוננת ואבטיח עם גבינה מלוחה.
גבר יפיפה שכזה, בנוי לתלפיות, בעל איבר מין כזה עלוב?
ריחמתי עליו. לא הוגן להעניק לו יופי מהולל ואבר מין מצומק, דקיק, וזעיר.


שבתי למלון, היכן שבעלי העביר את זמנו בשעשועי מים, כשהוא מציג לראווה את גופו החסון.
מצאתי אותו יושב בבריכה ולצידו גבר ואשה לא מוכרים.
האשה היתה נחמדה, כמו דודה. הגבר נראה "חנון" כמו בספרים. מצוייד במשקפיים, לבנבן כזה שמאדים בשמש, כשהוא מרוח בשמן שיזוף בצורה נדיבה.


ניגשתי אליהם והמהמתי: היי, אני רוצה בירה, אבטיח וגבינה צהובה.
בעלי חייך ואמר: כמה כוסות בירה להזמין לך?
2 בתור התחלה, עניתי.
תכירי, אומר בעלי כשהוא מצביע על החנון ואשתו.
לחצנו ידיים, נעים מאד.
תיכף יצטרפו אלינו עוד כמה זוגות שהכרתי בסקי מים, הוא מבשר לי.

שאלתי: למה?
הוא פער פיו ...
אמרתי: תסגור את הפה שלא יכנסו לשם זבובים!
החנון צחק.


מה עובר עלייך? שואל בעלי.
משועממת!!! אמרתי בקול רם.
הבירה הראשונה שלי נגמרה ואני הייתי באמצע הבירה השנייה.
בעלי שואל: בא לך לשתות עוד משהו? לאכול עוד משהו?
כן, אמרתי, וודקה עם מיץ אשכוליות ותזמין כבר עכשיו 2 כוסות.
תזמין גם סלט גדול עם רוטב אלף האיים.
החנון שישב לידו מילמל: גם יפה וגם שותה ואז אמר בקול רם: גם אני אשמח לכוסית וודקה.
פניתי לבחור ושאלתי: מי אתה?
מסתבר שהוא מנהל חשבונות ומתגורר באזור המרכז.
השמש זזה בשמיים ואנו החלפנו מקומות ישיבה.
מאחר ובעלי אוהב שמש, הוא ישב מולי. החנון ואשתו ברחו מהשמש והתיישבו לצידי בצל.



בעודנו ישובים שם ליד השולחן, הצטרפו אלינו עוד אנשים והשולחן צמח וצמח, כשבכל פעם עוד כיסא מובא למעגל.
מאחר והשולחן היה שמח, האנשים פשוט התקרבו, נכנסו לשיחות, והתיישבו ללא הזמנה.
ההמולה היתה רבה, ככל שהשולחן שלנו הפך להיות עליז יותר, הצטרפו עוד ועוד אנשים, לא מוכרים ולא מוזמנים.


המלצר הביא עוד וודקה לשולחן, וכולנו הרמנו כוסית לחיים הבטתי בכולם ובמוחי החלה לבצבץ מחשבה זדונית.
ככל שהאלכוהול זרם יותר, כך כולם החלו להיות בוטים יותר.
השיחה היתה מלאת עליצות ודרור ובאיזשהו שלב, כמו תמיד, הגיעה לסקס,
איך לא? תמיד מגיעים לסקס.

התחלתי להשתעמם והחלטתי לעשות לי שמח!
שאלתי בקול תמים: מה לדעתכם גודלו הממוצע של איבר המין הגברי?
אחד הגברים אמר: "שמונה ס"מ"!
וואאו... אמרתי, בטח יש לך זין קטן!
הבחור קם ועזב את השולחן, כשהוא גורר אחריו את בת זוגו.
הבטתי בחנון , וראיתי פוטנצייאל בעיניים הכחולות הבורקות שנצצו מבעד למשקפיים, והשדים הקטנים מרצדים בהם מלווים בחיוך מלא זימה.

מאחר וישבתי לצידו, החלטתי לבדוק את "הציוד" שלו עכשיו ומיד.
בא לי לעשות לי שמח!
מה יש? באם אתפס, תמיד אוכל להתעטף באצטלת הצדיק ולומר שהייתי שתויה ואני לא זוכרת כלום.
זה תרגיל שעובד, אני יודעת כי ניסיתי אותו על מישהו ואספר לכם על כך בפעם אחרת..
באמת הייתי שתוייה אבל לא מאד. תזכרו שהיה לי מורה טוב איך שותים ולא מאבדים שיווי משקל (האלכוהוליסט שלי).


החלטתי לנצל את הבלגן ושאלתי את החנון שלצידי: מה לדעתך גודלו הממוצע של איבר המין הגברי?

כמעט באותו רגע, אשתו קמה והכריזה כי היא עייפה והולכת לחדר לנוח.
התאים לי כמו כפפה!
בעלי קם הלך לשרותים (הוא שתה המון בירה)והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולבדוק מה יש לו לחנון, שם בין הרגליים.ברגע שהוא פתח פיו לענות לי לשאלתי, שלחתי את ידי מתחת לשולחן וליטפתי קלות את רגלו.

אצלנו הנשים, אתם יודעים מה יש לנו בין הרגליים, אבל אצלכם הגברים, זה כמו בהגרלת לוטו.
אני חושבת שהזין שלכם היה צריך להיות מודבק לראש, שנראה את מה שאנו נקבל ואז נחליט אם מתאים לנו?

מה אתם אומרים?

מאחר שישבנו אחד ליד השני, ועל השולחן היתה מפה ארוכה, החלטתי לנסות להגיע ל"אוצר" במקום.
מיששתי קלות את רגלו ומשם מצאתי את דרכי לאט לאט לכיוון הנכון, בעוד הוא מנסה לשתות בירה ובכל פעם משתנק ומשתעל עקב מגע ידי על רגליו וירכיו.
כיוונתי את הנגיעות שלי, כך שבכל פעם כשהוא לקח את הכוס וניסה ללגום, אני התקדמתי עוד קצת, והוא... כמעט נחנק.
התאפקתי לא לצחוק ושאלתי כשאני מחייכת: אתה בסדר? אני רואה שאתה משתעל.
והוא... לא, אני בסדר ובאותו הרגע הגעתי לאבר מינו, שהיה זקור ומוכן לפעולה.

(היה קל להגיע אליו דרך שרוול המכנס הקצר שהוא לבש, דומה לתחתוני בוקסר).
וואוו... איזה יופי! שמחה אחזה בי.

סוף כל סוף מיששתי משהוא ראוי לשמו. החלטתי שאני רוצה גם לראות את את הזין שלו ולא רק למשש. מוחי הקודח החל לטוות קורים ולזמום מזימות איך אני מגיעה למצב הזה, כאן, ועכשיו.

פעם צפיתי בסרט כחול שבו ישבו חברי הנהלת חברה כלשהיא, בישיבה הנהלה חשובה שבה היה עליהם לחתום על עסקה עם לקוחות חשובים.
על מנת לרכך את הלקוחות הוזמנו נערות שעשועים אשר הוחבאו מתחת לשולחן.
הוגש כיבוד ושתיה כיד המלך. כשהגיעה שעת החתימה, החלו הנערות אשר היו חבויות מתחת לשולחן להשתעשעש עם הלקוחות.
ואיזה שעשוע זה היה?
הם פתחו את מכנסיהם של הגברים ושלפו החוצה את הזין של כולם וביחד התחילה שם עבודת מציצה רצינית לכל הלקוחות.
באנשי החברה הם לא נגעו. האדם היחידי שידע על התעלול היה מנהל החברה.
לפתע רואים את הלקוחות כשהם מתדיינים ומציינים בעיות בהסכמים, כששמישהו מהם פולט אהה... ארוך כזה ואו.. ומכל פינה החלו להישמע אנחות.
התמונות שראינו הצופים היו מעל לשולחן חליפות ועניבות ואנשים רציניים ומתחת לשולחן עירום ואברי מין חשופים ונערות צוחקות עם פה מלא...

היה סרט משעשע מאד והחלטי לנסות את התרגיל הזה עם החנון.

רק מה, צריך למצוא הזדמנות ומה שיהיה הכי טוב ומשעשע, כשאשתו תשב עימו.
בינתיים, בעלי הודיע שהוא פורש לישון והציע לי להצטרף.
סרבתי ואמרתי שאני לא עייפה ואני חוזרת לערוך סיבוב על החוף. כוונתי היתה ללכת להופעה של השוקולד בפאב.


קמתי וצעדתי לכיוון הפאב.
ניכנסתי לפאב, עיניים נוצצות, גוף חם, לבושה בחלק עליון של בקיני וחצאית מעטפה קטנה.
ביקשתי בירה. ישבתי והתבוננתי מסביב. יותר מחציו של הפאב היה מלא אנשי כהה עור, עם גוף אלהי.
רובם היו על רחבת הריקודים כשהם מפזזים. אחד מהם, גבר נאה במיוחד, אחז במיקרופון ושר. זה היה השוקולד שלי.
עליתי לאט לרחבה ובעודי מפזזת בתנועות אגן עגולות, התקרבתי לשוקולד המזמר שלי..
מאחר ואני אוהבת לרקוד וגם יודעת, התקבע לו מעגל גברים מסביבי ואני רוקדת באמצע. המון ידיים נשלחו אלי, חלקם עם כוסות משקה. שאותם לגמתי בחדווה.
 עיני היו על הזמר ואזני הצטרפו לעיני. הוא שר מדהים, עם קול חם צרוד ורוטט. התקרבתי יותר על מנת לראות את פניו ולא רק את גופו אשר מזכירים לי את העפרון המדולדל והמצומק שיש לו במכנסיו..
הוא חייך לעברי ונעץ בי מבט נבוך.. הבטתי בו בחום חיבקתי אותו ואמרתי: היי, אתה שר נפלא.
שרתי בשבילך, הוא אמר. ראיתי אותך.
עכשיו אני אשיר בשבילך שיר ואת תרקדי איתי.
הסכמתי.
הבחור שר כמו חלום, ואני רקדתי על הבמה לצידו כאילו שאין לי אלהים...

הינה הוא מגיע ואני חייבת להפסיק.
המשך יבוא.
ברכת אלהים על כולכם,
בריאות חום והמון אהבה.

מלכה 1001
 האתר    מאיר 054-2595556

יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין כביר

שלום לכולם ממלכה !1001
עזבתי אתכם לאחר שקבעתי עם חברתי לדבר מחר בבוקר ולהחליט על אסטרטגיה להמשך השימוש המהנה שלנו באלכוהוליסט.


למחרת בבוקר, נפגשתי עם חברתי לארוחת צהריים שבה החלטנו להמשיך להשתמש באלכוהוליסט, כל אחת לחוד. רצינו שיעניק לכל אחת מאתנו את מלוא יכולתו ולכן קבענו שכל אחת תיפגש עמו פעם בשבוע בלבד וזאת כדי שלא יגיע למצב של תשישות.



אני הגרלתי אותו ראשונה.


התקשרתי אליו מהמסעדה וקבענו שנלך לחדר להשכרה לפי שעות, כמנהגנו. לשאלתו אם חברתי מודעת לכך עניתי "בוודאי שלא" (בעוד חברתי יושבת לצידי).


הגענו לפינה החמה שלנו, כל אחד ברכב שלו.
עוד בחדר המדרגות, טרם הכניסה לחדר, כבר היינו צמודים.
כל כולו הדיף ריח אלכוהול, הרבה מעבר למה שהייתי רגילה אליו.


לשאלתי כמה הוא שתה, ענה לי "המון!!!".


נכנסתי למקלחת בעוד הוא מכין את הקרם גוף שהביא על מנת למרוח אותי.
לפתע ראיתי שהוא מתנדנד בעודו צועד לעבר המקלחת.
צעד ועוד צעד, ולפתע...בום! הבחור נפל על הרצפה.


איזה פחד!


התכופפתי אליו ושאלתי: מה קרה?
הוא לוחש לי: אני מרגיש לא טוב... כמה שאני רוצה אותך...רע לי...יש לי בחילה.
אני אומרת: מה אתה מרגיש?
והוא עונה: אני כל כך רוצה אותך...ומגיש את שפתיו לנשיקה, אבל אז... הוא נאנח שוב "אני מרגיש לא טוב".


מיד התקשרתי לחברתי וביקשתי ממנה להגיע אלינו לחדר להשכרה.

בינתיים הוא התיישב על הרצפה וסיפר לי בקול חלוש כי הוא שתה כמות עצומה של אלכוהול, הרבה מעבר למה שתמיד הוא שותה.


הגשתי לו מגבת קרה הוא ניגב את פניו וראיתי שמצבו השתפר קצת.
חברתי הגיעה ושתינו ביחד הילבשנו אותו והסענו אותו לביה"ח.
נשארנו איתו עד לאחר הבדיקות כי רצינו לדעת מה קורה איתו וגם על מנת שלא יחוש בודד.
הוחלט לאשפזו ואנו הלכנו.


חזרנו לחדר להשכרה על מנת להביא את הרכב שלו לביתו.


למחרת נסענו לבקרו בבית החולים. הבחור היה מדוכא, שותק ועלוב.
הסתבר כי הרופאים קבעו שעליו לעבור גמילה מאלכוהול, מיידית, עקב נזק בכבד ובעוד אברים בגוף.
גמילה זה תהליך שהוא מעולם לא חווה וכל כולו רעד מפחד.
ישבנו שם, שתינו, בשקט, כמעט שעה, ואז איחלנו לו בהצלחה בגמילה והלכנו.


חלפו להם כמה ימים מתסכלים. הסתובבתי בבית מחדר לחדר ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
ניזכרתי שיש לי בעל והחלטתי להשתמש בו. ביקשתי מבעלי שנרד לאילת לכמה ימים.
להפתעתי הרבה בעלי הסכים בחיוך ואמר שהגיע הזמן שנבלה ביחד בנסיון לשפר את
הזוגיות שלנו. את הילדים השארתי לטיפול והשגחה אצל הסבא והסבתא וירדנו לאילת.


בעלי אוהב את כל מה שקשור לשעשועי מים ואני עודדתי אותו להשתתף בכל הפעילויות ואילו אני, שוטטתי לי על החוף, עם בקבוק בירה ואבטיח קר.


בעודי מטיילת לאיטי על החוף בעודי יונקת קלות בירה צוננת, כשלפתע חוצה את דרכי בהליכה איטית, גבר שחום עור, מצוייד בעיניים ירוקות בוהקות וחמות, כולו עטוף בצבע שוקולד, שערו ארוך מסולסל, אפו קטן ומתוק, ושם יושבות להם השפתיים הכי חושניות שראיתי מעודי.


אני מביטה בו מהופנטת בעודו חולף על פני, והוא נועץ עיניו בי, וכך אנו חולפים האחד על פני השני. כשהוא חלף על פני, הסבתי מבטי לאחור (לא יכולתי להתאפק) ונתקלתי במבטו הנעוץ בי ואינו מרפה.
כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין,לתפארת, ענק, עצום, רחב, מלא, רב-מידות, עז ומלא עוצמה ובולט מאד בשטח.


המיתוס הזה מנחה נשים רבות אל חיקי הגברים הללו. ולמה לא? הלוואי עלי!

אבל מה, לא הזדמן לי מעולם לפגוש בגבר כהה עור, ולוודא את אמיתות הענין.
מבלי לדבר, שנינו חוזרים על עקבותינו ומתנהלת לה שיחה, באנגלית עילגת משהו.


הוא שואל: מה את עושה, ועם מי את נמצאת כאן, ואני עונה....עם בעלי... ובוהה!!
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
הוא מזמין אותי לבירה (נוספת).
שתינו בירה, בעודנו מנסים לדלות אינפורמציה אחד לגבי השני, הוא באנגלית העילגת שלו, ואני באנגלית שלי (שטובה למדי).


האמינו לי, קשה היה לי מאד להקשיב לדבריו וגם להבינו – כי מוחי קדח וגופי בער, וכל מה שרציתי זה לנעוץ בו שיניים, ידיים וכל מה שאפשר.....


בין לבין, עלה בידי להבין שהוא בארץ כחצי שנה ומתגורר באחת הבקתות הפזורות על החוף. פרנסתו מוצא הוא בזמרה במועדונים. לאכול הוא אוכל כשיש לו מה לאכול, ולהתרחץ הוא מתרחץ בים. פרימיטיבי אמיתי, ממש מהעצים.


לקחתי את הטלפון שלי ביד רועדת חייגתי לחברתי בעודי מספרת לה על המפגש עם גבר שוקולדה.
שאלתי אותה: מה אני אמורה לעשות כעת? אני בהלם!!


והיא מזדעקת: ולא בדקת?? לא מיששת? לא ראיתי? איך יכולת? הזדמנות כזו לראות איבר מין שחור בכל הדרו וגודלו? איך פיספסת??? איך??
את חייבת לבדוק מה יש לו שם למטה, בין רגליו, ועכשיו!!!
ואני עונה לה בחינניות רבה: בסדר, אין בעיה!
היא– התבדחה, אולם אני– דווקא לא!!


מאחר והוא ציין בפני את המקום שבו הוא מתגורר, שמתי פעמי לשם בצעדים נמרצים. פניות מועטות לאנשי המקום הובילו אותי לדלת הבקתה שבה הוא מתגורר.


נעמדתי מול דלת הבקתה, נרגשת כמובן, עם ידי מושטות קדימה – לבדיקה הנכספת!
הושטתי רגל, בעטתי בדלת בחוזקה, ושעטתי פנימה.
השוקולד שלי, שהיה פרוש לאורך המיטה, התרומם קמעה,, הביט בי המום, ללא יכולת השמעת קול... לזה הוא בוודאי לא ציפה.


ואזזזזזזזז – בדקתי, או, איך שאני בדקתי, שלפתי את כל הידיים האפשריות שלי וערכתי חיפוש מקיף בתקווה ובציפיה לחוש לראות ולטעום את האיבר הגדול הזה שדימיינתי.
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי.. אבל - לא מצאתי את מה שחיפשתי.


המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..

חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים....

איך נפלו גיבורים!

שלכם,
מלכה 1001

 






מאיר 054-2595556 פינה חמה - חדרים להשכרה לפי  שעות בפתח תקוה