יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

בעלי משכיר חדר לפי שעה בפתח תקוה אצל מאיר

שלום לכולם,
מלכה 1001 - החדר להשכרה שלי חזר לתסוס ומלא חיים...
לא תאמינו מה עברתי בשבועות האחרונים, איזה קטעים הזויים!

יש לי הרבה מה לספר ואשתדל לספר הכל לפי הסדר.

התגעגעתי לחדר להשכרה שלי, לשעתיים של פריקת עול ועינוגים אבל, נאלצתי לדלג על שבועיים עקב סיבות שאינן תלויות בי. מה שברור לי שני אשלים את החסר, ויותר מכך.... חדרים להשכרה של מאיר, תמיד יהיו שם למעני.

המשך הפוסט האחרון:
חזרתי הביתה ומצאתי בית ריק. התקלחתי וזרקתי את בגדי לכביסה. בעודי ליד סל הכביסה חשבתי שכדאי לבדוק את הכביסה של בעלי אולי אמצא שם משהוא שיתן לי אינפורמציה כלשהיא למה שעובר עליו, זאת לאור השינויים שהוא חווה.

החלטתי שלא. מה שבעלי עובר או לא, באם יש לו מאהבת או לא, לא מתכוונת להיתעמק בכך.
מה שחשוב לי כיום אני מאושרת, אני לא מחסירה מבעלי מאומה וגם לא מעצמי. ביתי מטופח, ילדינו מטופחים ואני מקדישה תשומת לב לכל הסביבה הקרובה שלי.

השעות הגנובות שלי בחדר להשכרה הן שלי בלבד והחיים הגנובים של בעלי, באם יש לו כאלה, שיהיה לו לבריאות מה גם שאני גם נהנית מהם, לאור המפגש המיני האחרון עם בעלי שהיה במפתיע מעולה.
במחשבה שניה, חשבתי כי כדאי שאממש את תוכניתי לקרב את החנון לבעלי כדי שיהיו חברים טובים, ואז... אדע מה עובר על בעלי. רק כדי לספק את סקרנותי. אני באמת איני חשה קינאה רק סקרנות.
זה לא אמור להיות קשה לביצוע!
החנון ואשתו הפכו להיות חברים קרובים שלנו ומה שחשוב יותר שהחנון הפך להיות החבר הכי טוב של בעלי, בדיוק כפי שתיכננתי.
אני מרוצה מהתפתחות העיניינים מאחר והכל התפתח מבלי כשבעלי מעלה בדעתו שהיוזמה לחברות ההדוקה והחמה הזו הגיעה דווקא ממני.
אני מניחה שלא תמיד אנחנו יודעים באמת עם מי בדיוק אנו חולקים חיים.
מצחיק עד כמה אנשים חושבים שהם מכירים את בן זוגם אולם האמת הינה עגומה מאד בנושא.
גיליתי שאני הרבה יותר חכמה ממנו והמצב הזה משעשע אותי עד מאד.

ומי אמר שזוגות נשואים מכירים באמת אחד את השני?

בעלי מכיר אצלי את מה שאני איפשרתי לו להכיר ואני מניחה שגם לבעלי צדדים חבויים שאין לי מושג אודותיהם. בטוח שאותי הוא לא ממש מכיר ולא יודע כיצד עובדים גלגלי מוחי בקצב מטורף ומתכננים וטווים קורים ורוקמים מזימות, הכל על מנת להגיע למטרה. כל זה נעשה בחיוך מבלי שאף אחד מודע למה שאני באמת עושה.

גיליתי שקיימים בי צדדים פרועים ואפלים (ומשעשעים) שהדהימו אותי. ברור שלבעלי אין צל של מושג על קיומם של צדדים אלו ולמען האמת עד לפני זמן לא רב גם אני לא הייתי מודעת על קיומם.

החיים והמעשים הוליכו אותי לתחושות חדשות, לגילויים מרעישים (מבחינתי) שיצרו את הצורך להשתלב וכאן, לפתע, מוחי החל לשתף פעולה וגיליתי שיש בי יכולות וכמיהות שניתן ליישמם בתנאי שאנהג בחוכמה. בינתיים, תודה לאל, הכל הולך בדיוק לפי התוכנית.

ומה התוכנית?
לעשות חיים, לקחת מהחיים כל מה שגורם לי עונג מבלי לפגוע במשפחתי הנפלאה ובבעלי.
החיים קצרים ולעיתים כואבים ומידי פעם נופלות עלינו צרות ובעיות, ככה, בשניה, והכל משתנה.
כל עוד שאפשר וניתן, מבלי לפגוע בזולת, צריך לחיות!!!

גמלה החלטה בליבי לערוך נסיון על בעלי. המטרה היתה לגרום לו להדליק את האור בחדר מבלי לומר לו במפורש את המשפט.
נכנסו הביתה, ואני נעמדתי בכניסה לחדר ואמרתי: וואוו, איזה חדר חשוך! רגע, אמר בעלי, אני אדליק לך את האור!.
אמרתי: תודה , מתוק שלי!

החדשה הכי לוהטת היא שבעלי משכיר חדרים לפי שעה אצל מאיר ואני לא ידעתי. עוד נודע לי שבאחת הפעמים שאני הייתי בחדר להשכרה, גם בעלי היה בחדר אחר של מאיר עם האשה שאיתה הוא בוגד בי.
מאחר ולכל חדר יש כניסה ויציאה נפרדים לחלוטין, לא נפגשנו.
גם אם היינו נפגשים לא הייתי מוטרדת מהענין כי אין באזור שום שילוט והכוונה ויש לי תירוץ מוכן אשר יהא תמיד לגיטימי.

אגלה לכם סוד:
לפני כמה חודשים רכשתי זוג מנורות דקורטיות שמאד נשאו חן בעיני. כוונתי היתה להביא אותם הביתה ולחברם בפינות הסלון.
בטרם עשיתי כך, הגעתי למסקנה שעדיף להשאיר את המנורות ברכב, כשהן עטופות כשי.
תשאלו למה?
ובכן, התשובה הינה ברורה מאד. המנורות הללו תמיש יתנו לי סיבה להימצאותי באזור מסחרי (שם נמצאים החדרים להשכרה).
בתשובה לשאלה (באם חלילה אשאל) התשובה: מצא חן בעיני אז קניתי שי לחברים ו/או עבורנו, הביתה.
רעיון טוב?
בכל מקרה, המנורות עדיין עטופות, מרופדות וקשורות כשי ומונחות לבטח במכוניתי כששמיכה מונחת עליהם.אני וודאית שבעלי לא יראה אותם בטרם ארצה אני להראות לי מאחר והוא אינו מטפל ברכב שלי, לא שוטף, לא מנקה, לא הולך למוסך, הכל אני.

תמיד שאני יוצאת מהחדר להשכרה אני יוצאת לבד ופוסעת לרכב שלי לבד ונוסעת. במקרים אחרים כשאנו מגיעים ברכב אחד אנו חונים במרחק מה, וכל אחד מאתנו מגיע רגלי לחדר, נכנס לבד ובשעת היציאה אותה שיגרה. כל אחד יוצא לבד והולך ברגל לרכב.
קיימת גם האפשרות להגיע במונית למי שמתאים לו.

למחרת, שוחחתי עם החנון והוא נאלץ להסכים להיות "המודיע" שלי בכל מה שקורה עם בעלי.
עכשיו היה צורך לגרום לבעלי להתקשר לחנון ולהזמין אותו לצאת עימו לערב גברים. מה שהיה חשוב שאגרום לבעלי להתקשר אליו כשהוא בטוח שזה רעיון שלו.

התקשרתי לאשתו של החנון ושאלתי אותה באם היא רוצה לצאת עימי לעיר לעזור לי למצוא שמלת ערב. היא כל כך שמחה והסכימה ברצון. סיפרתי לבעלי שאני יוצאת לעיר עם אשתו של החנון ובוודאי נחזור בערב ושאלתי מה הוא יעשה בזמן הזה. מבטו ננעץ בתקרה בנקודה לא נראית והוא חכך בגרונו ואמר "לא יודע", נראה. אולי אלך למכון כושר. הסכמתי עימו שילך למכון כושר כי אין טעם שיישאר בבית ובדרך אגב אמרתי כי החנון נשאר לבד בבית. הוא הרים ראשו ואמר אולי אתקשר אליו ואשאל אותו אם הוא רוצה ללכת איתי להתאמן. רעיון נהדר אמרתי. הם זוג נחמד ואני מחבבת אותם.

אמרתי לחנון שבעת שהוא יהיה עם בעלי עליו לתחקר אותו למעשיו, ללכת עימו למכון הכושר ולראות עם מי יש לו אינטאקציה ומי מגלה כלפיו קירבה יתרה. בקיצור ללקט אינפורמציה סמויה וגלויה. מאחר והחנון גבר חכם קיויתי שיעלה בידו להחכים אותי באשר למעשיו של בעלי. ידעתי שזה תהליך שיקח זמן אבל קיויתי שהוא ירכוש את אמונו ולאט לאט בעלי ישפוך את ליבו בפניו כי אני יודעת שלבעלי אין חברים ממש קרובים וזאת בניגוד אלי שיש לי חברות רבות קרובות ומתוכן שלוש בינינו עם מאהבים.

ואכן, "המודיע" שלי הפציץ אותי בידיעה המרעישה שלבעלי יש קשר עם מדריכת האירובי במכון ספורט. בחורה שרירית, גדולה שמעניקה לו במכון שירות VIP. החנון סיפר לי שהם הסתודדו ביניהם ולשאלתו של החנון בעלי ענה שהיא ידידה שלו.
יש!
אגב, אני צריכה להודות לה על כל מה שהיא לימדה את בעלי בעיסקי המיטה.
הבחור פשוט מתעלה על עצמו ואני מאד מרוצה מכך..
יצאתי עם אשתו של החנון לסיבוב בעיר שהיה מייגע ביותר ומטרתו היתה למשוך כמה שיותר שעות בחוץ. שבנו הביתה בערב.

הילדים חזרו ובעלי חזר ולאחר ארוחת הערב שאלתי את בעלי איך היה והוא אמר: הבחור ממש נחמד. יצאנו לשתות כמה בירות אחרי חדר הכושר וביליתי נהדר. הבחור אוהב ספורט, גלישה בים, שיט, טניס. אני נהנה בחברתו. סיכמנו שנלך לסרט ארבעתנו בשבוע הבא.
החנון  שלי חולה ופגישת הרביעיה נדחתה.

הרבה בריאות ועשו אהבה,


מלכה 1001
 http://users6.nofeehost.com/pinahama/

 מאיר 054-2595556
http://picasaweb.google.com/reut1001/Blogger#

חדרים לפי שעות, חדרים להשכרה לפי שעה, חדרים לפי שעות פתח תקוה, חדר לשעתיים, חדר להשכרה כמה שעות, צימר ליום פתח תקווה.


דירות להשכרה בסיס שעות, השכרת חדרים לפי שעה, חדר להשכרה ללילה, השכרת חדרים לארוח על בסיס שעה, חדר להשכרה לפי שעות,

חדרים או צימרים להשכיר לפי שעה בפתח תקווה, חדרים ליום פתח תקוה, להשכיר חדר לכמה שעות, חדרי אירוח לפי שעה, דיסקרטי לפי שעה.



יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

המשך המפגש הלוהט בחדר להשכרה. לא לזוז...נקודת הג'י היכן?

שלום חברים,
כאן מלכה 1001 עם המשך המפגש הלוהט בין החנון וביני בחדר להשכרה בפתח תקוה:

בטרם יברח לו החנון שלי מהמקלחת, אצתי רצתי ובזריזות רבה מיקמתי את עצמי מאחוריו ולחשתי לו "אני מלוכלכת וזקוקה לקירצוף מעמיק".


הוא הסתובב אט אט, כשידו האחת מגוננת על אברו הזקור (לתדהמתי הרבה)הביא בי במבט נוקב כמו אומד הוא את המצב ואז והכריז באזוני בקול שטוף זימה: הריני מציע את עצמי לתפקיד "המקרצף המעמיק"!

פיזזתי סביבו ועניתי בשמחה: קיבלת את התפקיד בתנאי שתראה לי את מה שאתה מסתיר, אלא אם אתה רוצה להשתעשע בו בעצמך....

החנון שלי הסמיק, פניו דמו לעגבניה בשלה ואני, כפי שאתם בוודאי מבינים, פרצתי בצחוק רק ועליז.
נו...דחקתי בו, תוריד את היד ותן לי לראות באור את האיבר שלך היפיפה. אבל הוא אוחז בו בחוזקה ואינו מניח לי להביט בו.

שאלתי: מה פשר הבושה הטיפשית הזו?, הוא היה בתוכי וגרם לי עונג ואני רוצה להודות לו בפה מלא! מלבד זאת, אני רוצה לשחק איתו!
לא, הוא אומר, בואי, אני אסבן לך את הגב ומיד נעמד מאחורי.

ככה! לא ייקום ולא יהיה. החלטתי שאני רוצה אותו באור מלא עומד מולי, ערום וכביום היוולדו, נטול כיסוי כל שהוא ועל כך הייתי מוכנה להילחם.

התישבתי על רצפת המקלחת כשהחנון עומד מעלי וכמובן אוחז עדיין באברו הזקור ומחביא אותו מפני.
הוא נאלם דום וראיתי שאינו יודע מה לעשות עם עצמו.
נכנסתי בין רגליו ושלחתי למעלה את ידיו ופי וחפנתי בחום ואהבה את כל מה שמצאתי שם... איזה כיף.
לא הספקתי לחוש את העונג שבהשגת רצוני ופי התמלא נוזל, והוא ממלמל את לא שפויה, אתה משגעת אותי רק מהדיבורים שלך.
קמתי מחייכת בעוד החנון אחז בסבון ואמר בבישנות: הקירצוף המעמיק שלך בדרך.

כל גופי נדרך ומוחי החל לשדר אותות שמחה. "עוד פעם כיף"...
הוא החל בחפיפה יסודית של שערי, בעוד מעסה את קרקפתי עד שרגלי כשלו ואני אחזתי בו שלא אפול.
ידיו הגדולות סיבנו בעקשנות את כל חלקי גופי, הגלויים והמוצנעים. את עיקר מאמציו הוא היפנה לעבר חלקי המוצנעים, בעודו מנסה להגיע שם למקומות הנכונים.

מידי פעם ראשו התרומם ועיניו הביטו בי מתוך תקווה לחזות בריגושי כתגובה חיובית למאמציו.

היה נחמד אבל...
מכל הטיולים שהוא ערך בשבילים שם למטה, הבנתי שהבחור אינו יודע מה לעשות והיכן הוא המקום שבו הוא אמור להיות.

הבנתי כי תועה היא דרכו.

לא התאפקתי ושאלתי בציניות: אתה צריך מפה? ומיד התנצלתי כי ראיתי את העלבון על פניו.

(אני נוראה, אבל ביקשתי סליחה בנשיקות רבות והוא סלח שלי)

ידיו עצרו והוא אמר: עם אשתי, אנחנו עושים רק סקס ובחושך. מלבד זאת - כלום.
ליטפתי אותו ונישקתי כשאני מבטיחה לו שיעור מפורט היכן ואיך ומה לעשות.
בוא למיטה אמרתי בקול חם של מורה כי התיסכול שלי היה נורא.
חזרנו למיטה, כששנינו תודה לאל, עירומים והוא ללא שמץ של בושה.
לגמנו מעט יין ואני הושטתי לו את הקרם שהבאתי עימי.


ביקשתי ממנו למרוח עלי את הקרם על כך הגוף, לאט ובעדינות. הוא החל לעסות את גופי וידיו החליקו לכל מקום. המוסיקה התנגנה ברקע ואני עצמתי את עיני וגירגתי בהנאה.

לאט לאט, באופן עצמאי לחלוטין, העיסוי הרך הפך למגע מעורר וידיו חפנו את שדי עם ליטוף מרפרף בפיטמה ואז החליקו להם מטה.

וואוו.. איזה עונג.

מאחר וידעתי ששם למטה, הוא זקוק למפה התחלתי לכוון אותו למקום הנכון וגם הוספתי הנחיות איך לעשות זאת.

תעבור בעדינות בתנועות קצובות במקום הנכון, בהתמדה, ואני מבטיחה לך גירגורי הנאה ואנחות של אוגזמה, כך אמרתי בלחש.

לפתע חשתי אחיזה חזקה במקום הכי עדין שם למטה.

למה אתה מנסה לרוצץ את גולגלתו? בעדינות! הנה, כן, כאן בדיוק. לא לזוז. שוב הוא זז ואני רוטנת: אתה לא במקום הנכון, כשאני אומרת לא לזוז מנקודה מסויימת, אז לא לזוז.
הוא שם למטה, ואני מכוונת, קצת שמאלה, וואוו, מתוך מטרה לשפר הוא זז מהמקום ואני שוב, לא, אל תזוז, קצת ימינה, ושרירי לשונו מאיטים, ואני רוטנת, יותר מהר, עם היד.

אני יודעת שהוא מנסה אבל הוא לא יודע היכן המיקום הנכון וכשאני מכוונת אותו הוא זז. ..
בסופו של דבר הוא הבין את הענין והליטופים וחיבוקים שהיו מנת חלקי לאחר מכן העלו אותי על ענן בשמיים ואז, התיישבתי עליו ובכמה שניות שנינו הגענו לריחוף ושיחרור מענג.

הוא עשה לי דברים שמעולם לא עשה, עם הדרכה שלי כמובן. עכשיו כשאני חושבת על כך זה די מצחיק.

היה קשה לרדת מהענן. השעון המעורר הצניח אותי מטה, הישר אל היקום הזה והמציאות.
לקחתי את החדר לשלוש שעות והם חלפו להם ביעף.זמננו תם והיינו חייבים ללכת.
טרם לכתו, חיבק אותי החנון שלי, הביט בעיני ובטון מאד רציני אמר: אני חושב שאני אהיה בצרות גדולות בגללך. פתחת לי דלת למקומות שמעולם לא הייתי, לתחושות שמעולם לא חוויתי ואין לי מושג אין אני אוכל לוותר על כך.

אמרתי לו שאין צורך לוותר על כלום, ומה שיתן לנו אפשרות להמשיך להפגש מידי פעם זה שמירת קשר חברתי עם בעלי, ואני רוצה לראות איך הוא מתנהג ליד בעלי ובאם ניתן לראות משהו בהתנהגותו שיכול ליצור חשד כלשהוא מצד בעלי.
נדברנו שניפגש בשבוע הבא לארוחה וסרט, כולנו יחד ונראה איך אנו מתנהגים בצוותא.
דבר נוסף חשוב שאמרתי, אנחנו נשואים ונשארים נשואים. מה שבינינו זה הנאה צרופה, מין טוב וחדווה. זה לא רומן. אל תשכח את זה.
התוכנית שלי הינה שהחנון יהא חבר של בעלי ואני מתחילה לטוות קורים ולזמום מזימות על מנת שזה יקרה.
כשהם יהיו חברים (ואני בטוחה בכך) אני תמיד אוכל לדעת היכן בעלי מבלה את ימיו ושעותיו כשהוא איננו עימי ואוכל לתכנן בהתאם.
אני גם סקרנית לשינוי שבעלי חווה בתקופה האחרונה ומאין זה הגיע.
עיני לא צרה בו, אני רק רוצה לדעת והחנון יהא זה שיספר לי, למרות שהוא עדיין אינו יודע זאת.

אשמח לתגובות בבלוג (לא לדאר האלקטרוני).

עשו אהבה,
מלכה 1001
 http://users6.nofeehost.com/pinahama/
054-2595556

גלריית תמונות http://picasaweb.google.com/reut1001/Blogger?feat=directlink#

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

פגישה לוהטת בחדר להשכרה - אני והחנון מפגש ראשון מטריף

שלום חברים,
תזכורת מהחלק האחרון והמשך מעללי בחדר להשכרה עם החנון:

אני הגעתי לחדר להשכרה לפניו ובאמתחתי פרחים,שמנים ריחניים, מגש גבינות ובקבוק יין .
פרשתי את מרכולתי על השולחן, הסרתי את בגדי ונכנסתי למקלחת.
יצאתי משם עטופה בחלוק מיני אדום שקוף ומתחתיו הציצו להם בחדווה מערומי.
לצד המיטה הנחתי את השמנים הריחניים ופיזרתי פרחים בחדר. לא שכחתי דיסק למוזיקת רקע.
הדלת נפתחה חרש חרש ונכנס החנון כשהוא מיוזע וסמוק פנים.
איזה יופי של חדר הוא אומר כשפניו נוטפות זיעה.
אני שמחה שמוצא חן בעיניך אמרתי ומיד פרצתי בצחוק פרוע. פניו התקמטו בעלבון.
הוא פנה אלי ושאל בנימת קול של ילד נעלב: למה את צוחקת?
אמרתי: אתה נראה מצחיק, כזה מזיע, כאילו הגעתי מריצת מרתון. הוא הגיב: באמת רצתי מהעבודה לכאן.
וואאוו, איזו מחמאה אמרתי. אני ממש גאה בך.
ראיתי שהוא מצוייד בתיק קטן ושאלתי: מה יש בתיק?
הוא השיב: שמפו שלי וסבון. אבל יש כאן שמפו וסבון אמרתי. אני אוהב להשתמש במוצרים שלי היתה תגובתו.
הוא פסע לכיוון המקלחת בצעדים נמרצים ויצא משם כעבור דקות מועטות כשהוא מסורק למשעי ומדיף ריח נפלא.
המגבת היתה כרוכה על מותניו וידיו אחזו בה בחוזקה.
פערתי זרועותי לרווחה כשאני נרגשת בכל מאודי וממתינה שהוא ייכנס לתוכן, אבל הוא, החנון המדליק הזה, נותר עומד במרחק שני צעדים ממני.
הגיע הרגע לו ציפיתי זמן כה רב והנה הוא עומד מולי, נבוך, משפיל מבט כילד נזוף ואוחז במגבת בחוזקה, שמא תישמט.
נשתה כוס יין? שאלתי.
כן, כן הוא עונה.
הרמנו כוסית לחיים
לפתע הוא אומר: החדר מואר מידי. תעשי חושך הוא אומר לי.
למה? שאלתי , אני רוצה לראות אותך ואני רוצה שתראה אותי! (ויש לי תודה לאל מה להראות...)
לא הוא אומר בקול תקיף. חושך!!!
סגרתי את האור בחדר.
החנון הסיט את כיסוי המיטה ונשכב על המיטה.
את נראית נהדר, הוא אומר לי.
צחקתי.. איך אתה רואה? חשוך!
ראיתי לפני כן, הוא עונה בקול חנוק.
מה קרה אני שואלת?
אני מתרגש, הוא עונה לי.
מעולה, אני מגיבה, אבל לדעתי יש כאן משהו נוסף, נכון?
פעם ראשונה, הוא לוחש, פעם ראשונה שאני נמצא עם אשה שאינה אשתי.
מה??? פערתי את פי, אתה אף פעם לא היית עם אשה אחרת מלבד אשתך?
לא, הוא עונה. אף פעם.
אפשר לשאול אותך משהו? אני אומרת.
כן, הוא עונה.
למה רצית שאחשיך את החדר?
כי לא רציתי שתראי אותי ערום.
למה? אמרתי. לא מבינה. יש לך גוף מדהים. ממה אתה חושש?
אני לא יודע הוא עונה, עם אשתי אנחנו תמיד בחושך.
ככה!!!
קפצתי מהמיטה והדלקתי את האור.
וואוו , לא.. תסגרי..
לא בא בחשבון אמרתי.
תביט בי !אני מורה לו בנימת קול מצווה.
הוא מביט ומביט ואומר וואאוו את באמת נראית נהדר, רואים לך הכל , הכל...
הצחוק החל לבעבע בי שוב אולם שלטתי בו ואמרתי בקול רציני: רק עכשיו אתה שם לב, הכל לכבודך!
המוסיקה החלה להתנגן והחנון שלי עצם עיניים בעודו ממתין לעיסוי החם שהובטח לו על ידי.
התבוננתי בשעשוע החדש שלי במוחי כבר החלו להשתולל השדים. נשמתי עמוק וטיפטפתי טיפות של שמן ריחני על ידי. הבחור שוכב וממתין בשקט.
עיסיתי את ידיו וזרועותיו, לאט לאט בעודי מגרגרת אהה...אהה.... ואז הפסקתי, והמתנתי לתגובתו.
הרים הבחור את ראשו, פניו סמוקות ויציבות גופו מוטלת בספק. שמתי לב לרגליו הרוטטות.
צחקתי לעצמי צחוק חרישי. אני לא יכול יותר הוא אומר לי בשקט בקול חנוק, את משגעת אותי. עוד..עכשיו!
אוקי אמרתי והתחלתי בעיסוי רך בצווארו וכשאני עולה לכיוון שרשי שערו עם ידיים פרושות וצפרניים שלופות. בכל פעם שהעברתי ידי על שער ראשו וצפרני עברו מלמטה עד למעלה ובסיבוב אט אט, נשימתו הלכה וגברה, ואני...מודה כי נהנתי.
הצלחתי לשמוע בין המילמולים "אל תפסיקי", "אל תפסיקי....
ההתרגשות שלו דמתה לנער בן 16 שזה עתה עומד לאבד את בתוליו.
העיסוי שלי הפך לעמוק יותר בקרקפתו, על כתפיו ובצווארו ושוב חזרתי לעיסוי עדיו ומרפרף עם ידיים משומנות.
הקולות שנשמעו בחדר היו כמו בסרט כחול.
כך ישבתי לצידו, כשהוא אינו רואה את החיוך הזדוני הזחוח שלי, ואני עדיין מעסה בהנאה גדולה את חלק גופו העליון.
לגמתי קצת יין והמשכתי לעבר כתפיו ומשם בריצה קלילה לעבר עכוזו. רק מעט כי הוא התחנן להפסקה אחרת "הכל נגמר" כך אמר ודמם.
הצעתי לו קצת יין מתוך פי והוא ינק בתאוה.
חזרתי לעיסוי העמוק כשאני מותירה בגופו מקום אחד שלא נגעתי בו. את זה השארתי למועד מאוחר יותר.
לחשתי לו בקול חם: איזה עור נעים יש לך,הגוף שלך מרגש אותי ובאמת, חום מוכר ואהוב החל לזרום לו אט אט לכל גופי.
כל זה, ועדיין הוא שכוב על גבו ופניו טמונים בכרית.
מה שרציתי באמת לעשות זה להפוך אותו ולהסתער עליו אבל...התאפקתי, רציתי לחוש את ההתרגשות בהמתנה של מה שעתיד לבוא. בעוד אני ממשיכה בעיסוי והבחור משמיע מילמולים ואנחות, מוחי החל מתערפל וכבר אני שולחת את ידי כדי לבצע את זממי ולהתיישב עליו ולטרוף אותו,
התחלתי להבין את מילמוליו שהפכו ברורים יותר.
או, לא ידעתי שאפשר להרגיש כל כך טוב, אני בשמיים, מהי עיר הבירה באוסטרליה? מה שמו של שר האוצר הראשון בישראל? מה שם הלקוח שעלי לפגוש מחר?
אוי, לאאאא.... ולפתע, דממה.
החנון טמן ראשו בכרית ופלט "סליחה, אני מצטער", בקול מבוייש ונכלם.
באותה שניה הבנתי מה שקרה וחשתי צורך לצרוח מרוב תיסכול.
אני שטופה בנוזלים, והוא פרש מהמשחק.
חשבתי לשניה מה לאמר ואז אמרתי: לא נורא חמוד, זה פעם ראשונה שלך. אל תקח ללב. יש לנו זמן.
תתהפך ואני אנקה אותך עם מגבת רטובה.
לאאא, היתה זעקה! זה יגעיל אותך!
מה אתה מדבר שטויות אמרתי. מה מגעיל כאן? אתה מקסים עם גוף משגע ואני רוצה אותך על המיטה.
לא, הוא אומר. אשתי תמיד אמרה שזה מגעיל.
אני הייתי בהלם מוחלט.
לאחר שכנועים רבים ליטופים ונשיקות הפכתי אותו וניגבתי בקלילות את אברו וכבדרך אגב התכופפתי אליו והוא קפץ כנשוך נחש.
מה אתה עושה, הוא זועק.
רוצה לנשק את הדבר היפה הזה שאני רואה, אני עונה.
לא, אני יודע שזה דוחה לנשק אותו הוא אומר לי בקול מבוהל.
תגיד, אמרתי לו, אתה באמת חושב כך או שאתה מנסה לשגע אותי?
אשתי...אשתי...
אוי, אשתו, מה עשית לגבר הזה.
התכופפתי, והגעתי למרחק של כמה מ"מ מאברו שהחל להזדקף בשנית ושם נעצרתי.
הבטתי באבר הזה, הבנוי לתפארת. הרבה גברים היו נותנים הרבה שיהיה כזה דבר בין רגליהם, וזה, הבר מזל ששרוע פה לידי, מתבייש בו.
איזו אווילות וביזבוז תהומי של אפשרויות שונות להנאה צרופה ותחושות מענגות.
והוא עדיין שוכב על המיטה, מכסה עיניו בידיו מבוייש והחדר מואר מאחר ואיני מסכימה להחשיך אותו שוב.
החלטתי להתעלם מהגבר הגדול ולנהל שיחה עם הגבר הקטן שיש לו בין רגליו שהחל להראות סימני עוררות.
התיישבתי בין רגליו והתכופפתי לכיוון אברו היפיפה ואמרתי לו:מה אתה חושב?
אתה רוצה נשיקה?
אוי, אומר החנון, למי את מדברת? יש כאן עוד מישהו?
צחקתי צחוק פרוע ועניתי: אני מדברת לאיש הקטן שלך שכבר לא כל כך קטן ואתה אינך יכול להתערב בשיחה.
בשתי ידי המשוכות בשמן ליטפתי את כולו אט אט בעודי נושפת עליו הבל פה חם ומושיטה את לשוני לטעום אותו.
הזדקפות לדום מוחץ היתה התגובה והחנוך סוף סוף החליט להכניס לפעולה גם את ידיו שאחזו בי מתוך כוונה להושיב אותי עליו.
אבל עכשיו, אני החלטתי, רגע, עוד מעט.. גירגרתי לעברו כשאני מושיטה את ידי לעבר עכוזו המושלם.
המשכתי בעיסוי עכוזו ורגליו השריריות והגעתי לכפות רגליו כשהוא מתפתל ומתחנן, שבי עלי, אני לא יכול, אני כבר לא זוכר מי היתה מלכת אנגליה ומי היה המורה שלי להסטוריה.
ספר לי על מה אתה חושב לחשתי לו וידי ופי אינם פוסקים לנוע בעוד נחל זורם בגופי אבל אני אינני נכנעת בקלות. רק עוד קצת...
לפתע, הוא אחז בי בידיים חזקות והניף אותי מעלה הישר עליו ואז הגיעה הגאולה והשחרור העונג וההרפיה לשנינו.
לאחר שוך הסערה, שתינו כוס יין נוספת ואכלנו מעט מהמזון שהבאתי.
הבטתי בו, ידיו רעדו. פניו היו סמוקים ועיניו נצצו כפנסים. חיוך זחוח היה מרוח על פני בעודי ממתינה להמשך שיבוא, ועכשיו ידעתי שההמשך יגיע ממנו.
עצמתי עיניים ושמעתי אותו אומר לעצמו בדכו למקלחת: מה שאני הפסדתי כל חיי הבוגרים, אני לא מאמין. זאת לא יוצאת לי מהידיים.
חייכתי לעצמי.

המטרה הראשונית הושגה.

זה עוד לא נגמר....המשך יבוא!

עשו אהבה!
מלכה 1001

054-2595556
http://users6.nofeehost.com/pinahama/


יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

פינה חמה - חדר להשכרה לפי שעות - 054-2595556 מאיר: תגובות והמלצות לחדר להשכרה לפי שעה בפתח תקוה

פינה חמה - חדר להשכרה לפי שעות - 054-2595556 מאיר: תגובות והמלצות לחדר להשכרה לפי שעה בפתח תקוה

פגישה לוהטת בחדר להשכרה שלי בפתח תקוה

שלום חברים,
זוכרים את התוכנית שלי? זוכרים היכן עובד החנון?
נכון, סמוך לחדרים להשכרה בפתח תקוה כך שההגעה לחדר הינה ענין של דקות עבורו.
בחיל ורעדה התקשרתי אליו וקבענו פגישה בצהריים. 
אני הגעתי לחדר לפניו ובאמתחתי פרחים,שמנים ריחניים, מגש גבינות ובקבוק יין .
פרשתי את מרכולתי על השולחן, הסרתי את בגדי ונכנסתי למקלחת.
יצאתי משם עטופה בחלוק מיני אדום שקוף ומתחתיו הציצו להם בחדווה מערומי.
לצד המיטה הנחתי את השמנים  הריחניים ופיזרתי פרחים בחדר. לא שכחתי  דיסק למוזיקת רקע.
הדלת נפתחה חרש חרש ונכנס החנון כשהוא מיוזע וסמוק פנים.
איזה יופי של חדר הוא אומר כשפניו נוטפות זיעה.
אני שמחה שמוצא חן בעיניך אמרתי ומיד פרצתי בצחוק פרוע. פניו התקמטו בעלבון. הוא פנה אלי ושאל בנימת קול של ילד נעלב: למה את צוחקת?
אמרתי: אתה נראה מצחיק, כזה מזיע, כאילו הגעתי מריצת מרתון. הוא הגיב: באמת רצתי מהעבודה לכאן.
וואאוו, איזו מחמאה אמרתי. אני ממש גאה בך.
ראיתי שהוא מצוייד בתיק קטן ושאלתי: מה יש בתיק?
הוא ענה: שמפו שלי וסבון.
אבל יש כאן שמפו וסבון אמרתי.
אני אוהב להשתמש במוצרים שלי היתה תגובתו.
הוא נכנס למקלחת ויצא כשהוא מסורק למשעי עטוף במגבת ונראה כילד שאמו הכינה להליכה לבית הספר.
הגיע הרגע לו ציפיתי זמן כה רב והנה הוא עומד מולי, נבוך, משפיל מבט ואוחז במגבת בחוזקה, שמא תישמט.
נשתה כוס יין? שאלתי.
כן, כן הוא עונה.
הרמנו כוסית לחיים ו
תעשי חושך הוא אומר לי.
למה? אמרתי, אני רוצה לראות אותך ואני רוצה שתראה אותי! (ויש לי תודה לאל מה להראות...)
לא הוא אומר בקול תקיף. חושך!!!
החשכתי את החדר.
החנון הסיט את כיסוי המיטה ונשכב על המיטה, בחושך.
את נראית נהדר, הוא אומר לי.
צחקתי.. איך אתה רואה? חשוך.
ראיתי לפני כן, הוא עונה בקול חנוק.
מה קרה אני שואלת?
אני מתרגש, הוא עונה לי.
הסבר בבקשה אמרתי.
פעם ראשונה, הוא לוחש, פעם ראשונה שאני נמצא עם אשה שאינה אשתי.
לא, הוא עונה. אף פעם.
אפשר לשאול אותך משהו? אני אומרת.
כן, הוא עונה.
למה רצית שאחשיך את החדר?
 כי לא רציתי שתראי אותי.
למה? אמרתי. לא מבינה. יש לך גוף מדהים. ממה אתה חושש?
אני לא יודע הוא עונה, עם אשתי אנחנו תמיד בחושך.
ככה!!!
קפצתי מהמיטה והדלקתי את האור.
וואוו , לא.. תסגרי..
לא בא בחשבון אמרתי.
 תביט בי !אני מורה לו בנימת קול מצווה.
הוא מביט ומביט ואומר וואאוו את באמת נראית נהדר, רואים לך הכל , הכל...
הצחוק החל לבעבע בי שוב אולם שלטתי בו ואמרתי בקול רציני: רק עכשיו אתה שם לב, הכל לכבודך!


המשך יבוא...בהקדם.
עשו אהבה!

מלכה1001
054-2595556


יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

חדרים להשכרה לפי שעה בפתח תקוה- חדרי אירוח


שלום חברים,
התגעגעתי לחדר שלי בפתח תקוה ואני מוכנה ומזומנה לארח ולהתארח בו עם החנון.  אני מתכוונת להכין לחנון חדר לאירוח אינטימי כמו שהוא לא ראה מימיו.

להמשך הסיפור:
בכל מקרה זממתי ליצור קשר עם החנון למחרת אבל...החלטתי לערוך ניסוי קטן.
הנחתי את מפית האוכל שעל השולחן סמוך לידי הימנית ובזמן הנכון שמטתי את המפית לכיוון הריצפה והתבוננתי בו במבט מרוכז.
הוא הביט בי במבט מבולבל קצת ותוהה כאומר: מה אתה עושה?
אשתו נעצה עיניים בי ובבעלה וברגע אחד כולם ביחד רכנו לעבר הרצפה להרים את המפית שלי.
המפית הורמה והושבה למקומה המכובד על ידי אשתו.
ו...לא, לא היה שם מספר הטלפון שלו..
חייכתי לעצמי וחשבתי: אוקי. הכדור עובר אלי.
בשלב כלשהוא, כשאשתו הלכה לשרותים ובעלי שוחח עימו בהתלהבות על נושא כלשהו, חשתי בעיטה ברגלי מתחת לשולחן, הבטתי ומה שראיתי בעיניו ריגש אותי בצורה בלתי רגילה. עיניו נראו כשני לפידים בוהקים. (מה שאני אעשה לו בחדר שלי בפינה החמה)
בכל זאת הבחור תפס את הענין והבין להיכן דברים מובלים. כל הכבוד!
על מנת שהדברים יהיו ברורים יותר, אמרתי לבעלי, אתה יודע, מחר אני צריכה להתקשר לחברה שלא ראיתי מזמן ויש לי המון מה לספר לה.
הבטתי בעיניו של החנון וראיתי שהוא "זורם" ומבין שקלטתי.
הארוחה הסתיימה בנעימים, והזוג הלך לדרכו.
סידרתי את המטבח וכשנכנסתי למיטה, בעלי כבר ישן.
לא נרדמתי בקלות.
במוחי התרוצצו מחשבות הכרוכות בחנון, איך, וכיצד, לטוות ולכרוך את האיש הזה. הסקרנות שלי לגביו היתה עצומה, אבל הנחתי שגם הסקרנות שלו לגבי הינה דומה. מאחר ואינני מכירה אותו, לא היה בידי מידע מספיק לדעת כיצד הוא מתנהג בקשר כזה והשאלה החשובה ביותר "האם הוא יודע לשקר". הוא חייב להיות שקרן עם פני פוקר על מנת שיתצלח דרכו בחיים כפולים שכאלה. היה עלי לברר קודם את השאלה הזו.
לשם כך, החלטתי שאינני מזדרזת להתקשר אליו, שימתין כמה ימים. זה טוב. החיכיון הזה בתחילת קשר יוצר תחושות נפלאות שלא חוזרות שוב לאחר שהם נעלמות.
נרדמתי כשבמוחי כל הקלחת הזו מתפתלת ומסתעפת ולאט לאט התגברה לי תוכנית די ברורה.
נירדמתי.
למחרת, יצאתי עם חברתי הטובה לערב בנות, זה מה שאמרתי לבעלי והיא אמרה לבעלה.
אמרנו שנלך לסרט. הטרחנו את עצמנו לברר במדוייק שעות הקרנה מאוחרות ותוכן של סרט כך שיהיה לנו גיבוי.
ברור שלא הלכנו לסרט, הלכנו לחוף הים, לשבת בבית קפה על הים, לשתות בירה ולעשות חיים.
לאחר כשעתיים של בירה, טבילה בים, פלירטוטים חסרי משמעות וריקום כל התיסכולים, החלטנו לשוב הביתה.
נכנסו לבר-קפה לשתות כוס קפה ולעשות פיפי לפני שאנו נוסעות הביתה.
נכנסתי פנימה לבר. צעדתי נימרצות לעבר השרותים כשחברתי משתרכת אחרי. סוף סוף שיחררתי את עודף הנוזלים שהצטבר בתוכי עקב שתיית הבירה. לאחר רחיצת הידיים פנינו ויצאנו מהשרותים כשפנינו מועדות ליציאה. לפתע קלטתי גבר  עומד בפשוק רגליים, כקורא תגר על העולם, כשהוא נועץ בי מבט מפשיט וחם.  בצעד זריז וללא מחשבה, סתם בשביל הקטע, וגם כי חלף בי שביב של טרוף רגעי מתגרה, ניגשתי אליו ונעמדתי קרוב מאד, נעצתי בו מבט משועשע אחזתי את ראשו בין ידי התקרבתי אליו באיטיות בעודו עומד ללא תנועה, ונישקתי אותו נשיקה צרפתית עמוקה ולוהטת, לאט ובעדינות עד אשר ראיתי שהוא חסר נשימה וחשתי משהו מוצק מתחכך למולי.הבחור אמר: אה..אה..אה... (זה מה שהוא הצליח לבטא)!!
אני אמרתי: ביי! והתחלתי לפסוע לכיוון היציאה כשאני צוחקת צחוק פרוע, כשאני צופה בו כשהוא עומד כנציב מלח ללא יכולת לזוז.
חברתי ואני יצאנו מעבר לדלת.
לא הספקנו לפסוע כמה צעדים והבחור השיג אותי בריצה כשהוא דוחף לידי מספר הטלפון שלו. תתקשרי אלי, בבקשה!! תתקשרי!!
חייכתי ואמרתי: או.קי.  וניפנפתי לשלום בעליזות.
נכנסנו למונית ונסענו הביתה.
להפתעתי הרבה מצאתי את בעלי ער. מה קורה? הוא שואל.
עניתי: נפלא!
בא לך? הוא לוחש לי.
למה לא? אמרתי.
הרבה מאד זמן לא שכבנו אני ובעלי וחשבתי כי הגיע העת לתת לו את מנתו בפרט ובעיקר שזה לוקח איתו 3 דקות בדיוק... עובדה אשר מקילה על המצב.
תסכימו איתי, שזה לא ממש טירחה גדולה אבל גם לא עונג.
אבל מה, ציפתה לי הפתעה רבתי!
בעלי החלה לנשק אותי, נשיקות קלות ורכות, בצוואר, מאחורי האזניים, ומיד עבר לעיסוי הראש והשיער, אשר סימם לי את כל החושים ושכחתי שאני עם בעלי.
גופי היה מלא ריגושים משפע הגרויים אשר קיננו במוחי וגם...המשחק המקדים שלו השתפר ושונה בצורה דרסטית. הוא עשה לי דברים שמעולם לא עשה, ומוחי התחלק לו לשני חצאים.
חצי אחד שאב עונג מרטיט מהדברים שהוא עשה, אבל החצי השני שאל שאלות: מה קרה? ממי הוא למד את כל זה? עם מי הוא היה? מתי יש לו זמן? חדרי אירוח? בפתח תקוה?
גיליתי דבר נוסף שלא שמתי לב אליו קודם לכן, בעלי היקר קיבל גוף חטוב ושרירים במקום הנכונים, שלא היו שם קודם.
הבנתי שמשהו עובר עליו ושאני אינני מודעת לכך. והאשמה הינה כולה שלי: אני שקועה כל כך בעצמי עד שאינני שמה לב אליו .
בוודאי תפס לו מאהבת שהרחיקה אותו מן הכורסא האהובה עליו והטלביזיה וזו הסיבה שהוא החל לשמור על עצמו ולהתעמל.
אולי גם הוא משכיר חדר לפי שעה ומבלה באותה צורה שאני מבלה.
בכנות, היה טוב ואפילו טוב מאד. נהנתי עם בעלי זו הפעם הראשונה מזה כמה שנים.
באם מוחי לא היה עובד ומנתח את המצב בעת הסקס, קרוב לוודאי שהייתי נהנת יותר.
יחד עם זאת, לא מתכוונת לוותר על פגישה עם החנון.
מחר בבוקר הוא מקבל ממני טלפון. מה שבטוח הוא בכוננות ספיגה...

ברכות והמון אהבה,
מלכה1001

יום חמישי, 9 בספטמבר 2010

שנה טובה עם המון אהבה ובריאות איתנה - חדר לפי שעות - מלכה 1001 - המשך סיפור האלכוהוליסט


שלום לכולם ממלכה 1001,
תודה לכל הפונים אלי בדאר אלקטרוני. מצטערת שאינני יכולה לספר פרטים עלי או על משפחתי. אתם בוודאי מבינים למה. כל השאלות "היכן את גרה?" וכד', אין טעם לשאול כי אינני מתכוונת לספר מאומה אשר יאפשר את זיהוי משפחתי ובוודאי לא אותי. לעומת זאת, אשמח מאד לתגובות בבלוג עצמו.

חוזרת לענין:
שוחחתי את האלכוהוליסט בטלפון שאלתי בקול רך: רוצה להיפגש?
תשובתו היתה: בסדר. תדברי עם מאיר ותזמיני לנו חדר לשעתיים.
אני קפצתי: רק לשעתיים?
והוא עונה: כן, לשעתיים ולא מוסיף דבר.
אמרתי: מצויין, וסגרתי את הטלפון.
התקשרתי למאיר והיזמנתי לנו חדר לשעתיים או שלוש, הכל תלוי איך ילך בפגישה.  התארגנתי בבית ונסעתי לחדר שלי בפינה חמה אצל מאיר.
לאחר המתנה בחדר (בעודי מקלידה לכם את הפוסט הקודם) נכנס הבחור, אשר הגיע בידיים ריקות. לא שתייה, לא מזון, רק מצב רוח קודר, רזה, שיער מדובלל, ובכלל היה קצת קשה להכיר את האיש הזה. נידמה היה לי כאילו אדם זר פסע אל תוך החדר. ללא חיוך, מבט קודר וחסר חיים. זרמים של תחושות לא נעימות החלו לפעום ברקותי וגם...קצת נבהלתי. הופתעתי ממה שראיתי מולי.
קמתי מהמיטה וחיבקתי אותו.
אמרתי: היי, מה קורה?
והוא עונה בקול של גוויה: בסדר. אני מת לכוסית יין, אבל אני יודע שאסור לי.
תיכנס למקלחת אמרתי לו, אני מיד אצטרף אליך ותרגיש יותר טוב.
עוד מעט, הוא עונה לי ומתיישב על הכורסא.
בוא למיטה, אמרתי.
טוב, הוא עונה.
הוא נשכב על המיטה, ידיים לצידי הגוף, לא נוגע בי, פשוט בוהה בתקרה.
שכבתי לידו תוהה מה עלי לעשות כעת ומרגישה כאידיוט גמור.
שלחתי אליו ידיים, ליטפתי, חיבקתי ולחשתי באוזנו: תלך להתקלח.
הוא לא ענה.
אני אומרת שוב ביתר תקיפות: תיכנס להתקלח כדי שאוכל להתקרב אליך.
והוא, לא זז.
שנינו יושבים על הכורסאות בחדר, אין שיחה, בוהים אחד בשני ואני מתחילה להרגיש כמו כמו אני מצויה בסרט הזוי ותחושה משונה מבעבעת בי.
שאלתי בקול חם (השתדלתי): מה קורה יקירי? 
והוא עונה לי בקול אומלל: מאז שאני לא שותה, ה"עסק" לא עובד אצלי. לפתע פתאם אני כבר לא בעל הדעה. הוא אינו נשמע לי... ואני רואה כיצד שפתו התחתונה רועדת.
ליבי ניכמר וחשתי רחמים כלפיו הגבר הזה, בעל האון אשר גבריותו נלקחה ממנו בבת אחת והוא אינו כיצד להתמודד.
לך להתקלח אני מתחננת, אני מבטיחה שבידיים שלי הכל יעבוד. אל תשכח שיש לי גם פֶּה שעבר צחצוח שיניים קפדני...ולעזרה הבאתי גם את הלשון ואת השפתיים שלי.
אבל הוא, מבוהל, חסר חיים, לא נענה לתחינותי והמשיך לשבת כך בכורסא, כשהוא בוהה בקיר.
הרגשתי מטומטמת.. ישבתי עוד כמה דקות במצב הזה כשברקע האלכוהוליסט ממלמל עד כמה הוא אומלל ועצוב מהעובדה שהפך לאימפוטנט מהרגע שחדל לשתות
טוב! הבנתי! אמרתי לו.
ואולי תנסה איתי? הנה אני כאן, ידיים מושטות אליך, בוא אלי....
לא, הוא עונה, לא רוצה, ניסיתי כמה פעמים ושום דבר לא מתרומם ולא זז. ברור לי שזה יהיה כשלון ואני לא אוכל לשאת כשלון נוסף בתחום הזה.
אני שותקת. הוא שותק.
התחלתי לחשוב: מה אני עושה כאן איתו? אני עובדת אצלו?
הסיפור הזה נגמר מבחינתי. עכשיו נותר לי רק לחשוב איך אני יוצאת מכאן מבלי לפגוע בו יותר ממה שהוא כבר נפגע.
לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לחברתי.
היי מותק, אמרתי, לא תנחשי עם מי אני נמצאת בחדר להשכרה של מאיר.
אני יודעת עם מי את נמצאת, היא עונה לי.
איך? תהיתי.
הוא התקשר גם אלי, הוא היה גם אצלי, היא עונה.
ומה? לא בא לך להשתמש בו? אני שואלת.
היא עונה: במצב שהוא נמצא הוא אינו בר שימוש. הוא גמור. הריני מעבירה לך את זכויות השימוש באופן בלעדי.
פרצתי בצחוק ואמרתי: תודה יקירתי, הרי הוא מונח כאן לצידי, בחדר שלנו אצל מאיר, חסר תועלת לחלוטין.
בילוי נעים לכם, אומרת חברתי כשהיא מתפוצצת מצחוק.
סגרתי את הטלפון והתבוננתי באלכוהוליסט לשעבר, כשהוא שרוע לרוחב המיטה עם עיניים עצומות.
הוא שמע את שיחתי אך לא הגיב במאומה, אפילו לא הזיז יד.
טפחתי קלות על כתפיו והוא פקח את עיניו.
מה קורה? שאלתי.
והוא עונה: כלום, ועוצם את עיניו חזרה.
נמאס לי. קמתי והלבשתי, נעמדתי למלוא גובהי ואמרתי: בהצלחה בכל אשר תלך. תנוח לך כאן. החדר שכור לשעתיים.
אני הולכת.
ביי.
והלכתי.
בהיותי בתוך הרכב, התקשרתי לחברתי וסיפרתי לה שהאלכוהוליסט זה עתה הוכתר בתואר "לשעבר"  וכי סר חינו והוא מורחק לצמיתות.
קבענו שניפגש בערב לעשות חיים.
שבתי לביתי ועסקתי בכל מה שצריך עד שהגיע בעלי מהעבודה.
ישבנו לאכול ואז אומר לי בעלי, את זוכרת את הזוג הנחמד שהכרנו באילת? כן, אני זוכרת (מאד) עניתי.
הזמנתי אותם לצאת איתנו ביחד לארוחה. זה בסדר מצידך?
איך בעיה אמרתי בחיוך זדוני, (ואתם יודעים את הסיבה)אני אשמח מאד להכיר אותם יותר טוב.
איזה בעל נחמד יש לי, עוזר לי במטה קסם, במימוש תוכניותי המושחתות.
החלטתי שבארוחת הערב אקח מהחנון את מספר הטלפון שלו ואז נבחן לעומק את כישוריו כי את האיבזור כבר מיששתי והוא בהחלט היה לשביעות רצוני.
זהו, בארוחת הערב אני אקח ממנו את הטלפון שלו ולאחר מכן אערוך סייסטה לבעלי לאות תודה והוא לא ידע למה... איזה ערב מצפה לי!.
התקשרתי לחברתי, סיפרתי לה את כל הסיפור ודחינו את היציאה שלנו ליום אחר.
הגיע הערב והזוג הגיע אלינו, לבושים ומצוחצחים ועל פניהם חיוכים גדולים.
בארוחה שוחחנו קלות בעלי ואני, הוא ואשתו., בשיחה עם אשתו השחלתי את השאלה מה שם משפחתם. מעבר לכך לא היה לי ענין בה. אשה טובה אבל לא מעניינת אותי כחברה. היא שאלה אותי באם ארצה לצאת עימה לצהריים באיזה יום ואני , בחיוך רחב, אמרתי: בשמחה.
פניתי אליו ושאלתי בתמימות היכן הוא עובד ומה שם החברה וכשהוא אמר לי את הכתובת, כמעט נפל לי המזלג מהיד. מסתבר שהוא עובד מול החדרים להשכרה של מאיר.
שאלתי אותו: מה אתה עושה בהפסקת הצהרים? אוכל בדרך כלל הוא ענה.
חיכיתי להזדמנות לקחת את הטלפון שלו ועל מנת לעודד אותו, מידי פעם נעצתי בו מבטים מזמינים שלא ניתן לטעות בפירושם.
ראיתי את המבט שנעץ בי והבנתי שברור לי מה קורה והוא להוט ומוכן לשתף פעולה.
 מחוסר זמן אני עוצרת כאן אבל מבטיחה המשך מעניין....
שנה טובה לכולם,
עשו אהבה, ותהיה לכם שמחה.

מלכה 1001

יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

חדר לשעתיים וגבר משוקולד לשעה - חדרים להשכרה

שלום חברים, מלכה 1001


אני כאן, חזרתי למרכז, חזרתי לחדר להשכרה לשעתיים ולפעמים שלוש , לאחר חוויות רבות באילת.
בזמן כתיבת הפוסט הקודם, הייתי בחדר להשכרה בפתח תקוה (כבר שבתי מאילת)והמתנתי לאלכוהוליסט שיגיע. הפסקתי לכתוב כשהוא עמד על מפתן הדלת.
לא הספקתי לכתוב לכם, כל מה שעבר עלי באילת  וההמשך בחדר להשכרה עם האלכוהוליסט.
אני יודעת שאני בפיגור אבל התאזרו בסבלנות, אני מבטיחה לעדכן אתכם בכל מה שארע.


אז ככה, למען העדכון נתחיל מספו של הפוסט האחרון.
הספקתי לספר לכם ששבתי לפאב שבו זימר לו השוקולודה שלי ואני רקדתי עבורו.
ההופעה הסתיימה והשוקולד פנה לעברי ושאל באם ארצה להסב עימו לארוחת ערב. הסכמתי ברצון.


ישבנו לאכול ובין נגיסה לנגיסה הגנבתי ליטופים רכים על לחיו אשר ריגשו אותי עד מאד.
לפתע נזכרתי בממדים הזעירים של אבר מינו, ומיד דעכה ההתרגשות.
שתיה נוספת הובאה לשולחן, והצטרפו אלינו כמה מחבריו, כולם כהה עור וכמו חצובים בידי פסל.
השפה העברית הינה זרה לרובם אולם חלקם דיברו אנגלית עילגת, כמו השוקולדה שלי.
הבטתי בשעוני ומיד קפצתי. השעה היתה כבר מאוחרת ועלי היה לשוב לחדר בבית המלון לבעלי.


קמתי ואמרתי לשוקולד תודה רבה והסברתי כי עלי לשוב לבעלי.
הוא הביט בי במבט מתרעם ואמר: את לא הולכת, את צריכה לבוא איתי עכשיו!
אמרתי: תחזור שנית! מה זאת אומרת צריכה?
והוא עונה לי בכעס: ביזבזתי עלייך 25 ש"ח.
אמרתי: אז מה?
והוא עונה: נו, עכשיו את צריכה לבוא איתי, או אם את רוצה אז עם חבר שלי זה גם בסדר. הוא יחזיר לי 25 ש"ח.


קמתי, המומה משהו, ופרצתי בצחוק מטורף  והתחלתי ללכת בלי להביט לאחור עד שהגעתי למלון.


נכנסתי לחדר ומצאתי את בעלי שרוע לרוחב המיטה, ישן.
גם אני הלכתי לישון.


למחרת, ארזנו את חפצינו ושבנו לאזור המרכז.

בעלי היה מרוצה מאד מהחופשה שיזמתי ואפילו קיבלתי נשיקה על הלחי ממנו.


אני חשבתי על הארוע עם השוקולדה ועל האכזבה הגדולה שלי מכל הענין. התחבטתי אם לזנוח את הסקרנות שבערה בי לבדוק באם אכן המיתוס לגבי איבר המין הגדול שיש לגברים כושים אכן אמיתי.


לאחר מחשבות רבות החלטתי לערוך סיעור מוחות בענין עם חברותי ואז, בערב כלשהו, נצא לבילוי ו...נבדוק.
מחשבה נוספת טרדה את מוחי וזה היה ה"חנון" שהיכרנו באילת.


כבר ידעתי שהוא מצוייד כהלכה, ובהחלט לא הייתי זורקת אותו מהמיטה שלי.
אבל איך אגיע אליו? אין לי מספר טלפון. אני רק יודעת את שמו ושהוא עובד כמנהל חשבונות באזור שלי.
גם את שם אשתו לא זכרתי.
ידעתי שאגיע אליו, אבל עדיין לא ידעתי איך!


לאחר שבעלי יצא לעבודה, בדקתי בזריזות את הדאר האלקטרוני החסוי שלי ומצאתי הודעות רבות מהאלכוהוליסט שלי ששב לביתו.


יש!!!


התקשרתי אליו, שמחה ועליזה.


אמרתי:              היי, מה שלומך?
והוא ענה:           בסדר, בקול שקט.
שאלתי:              מה קרה? אתה לא שמח שהשתחררת מבית החולים?
תשובתו היתה:    שמח מאד, אבל קולו היה עגום.
שאלתי שוב:       מה קורה חמוד שלי?


והוא עונה לי בקול חד:
את יודעת שעכשיו סיימתי תהליך גמילה אינטנסיבי!
אסור לי לשתות! אם אני שותה אני מת! ולא סתם מת, אלא בייסורים!
אני משתגע! תעזרי לי!

בקרוב המשך איך עברה פגישתנו המחודשת לאחר הגמילה שלו מאלכוהול.

מלכה 1001

0542595556 מאיר
http://pinahama.blogspot.com/2010/08/1001.html
http://users6.nofeehost.com/pinahama/

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

אני בחופשה ומתגעגעת לחדר להשכרה שלי, ומצאתי חנון עם איבר כביר.

שלום לכולם ממלכה 1001

את הפוסט הזה אני כותבת מהחדר להשכרה של מאיר בפתח תקוה, בעודי ממתינה לאלכוהוליסט שלי. מאחר ויש פה אינטרנט אלחוטי שהוא חינם, ואני נמצאת בחדר, החלטתי לנצל את הזמן ולהמשיך את הפוסט. התגעגעתי לחדר שלי אצל מאיר, משום מה אני מרגישה בחדר הזה כמו בבית.
יש לי המון לספר ומעט זמן לכתוב. נראה כמה אני אצליח לכתוב עכשיו.
יש חדר עם גישה לנכים וכל הכבוד למאיר על היוזמה. אני כבר מתקשרת אליו לדווח לו שהגעתי לחדר.

תיזכורת מהפוסט הקודם:
...המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאיבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..

חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים... איך נפלו גיבורים.

מה עושים?
הזדקפתי , הבטתי בו, ביצור היפיפה הזה, שקולל בידי הגורל וריחמתי עליו.
הוא שאל: למה הפסקת?
ואני אמרתי: אני צריכה ללכת, נתראה אחר כך.
טוב, הוא אומר, אני עוד מעט יורד למועדון כי יש לי הופעה ויתנו לי גם אוכל.
תבואי? הוא שואל.
אמרתי: בוודאי!
הלכתי לאיטי בצעדים קטנים לכיוון בית במלון שבו אני שוהה עם בעלי.


ההלם פוגג את השפעת האלכוהול ואני כמהתי לכוס בירה צוננת ואבטיח עם גבינה מלוחה.
גבר יפיפה שכזה, בנוי לתלפיות, בעל איבר מין כזה עלוב?
ריחמתי עליו. לא הוגן להעניק לו יופי מהולל ואבר מין מצומק, דקיק, וזעיר.


שבתי למלון, היכן שבעלי העביר את זמנו בשעשועי מים, כשהוא מציג לראווה את גופו החסון.
מצאתי אותו יושב בבריכה ולצידו גבר ואשה לא מוכרים.
האשה היתה נחמדה, כמו דודה. הגבר נראה "חנון" כמו בספרים. מצוייד במשקפיים, לבנבן כזה שמאדים בשמש, כשהוא מרוח בשמן שיזוף בצורה נדיבה.


ניגשתי אליהם והמהמתי: היי, אני רוצה בירה, אבטיח וגבינה צהובה.
בעלי חייך ואמר: כמה כוסות בירה להזמין לך?
2 בתור התחלה, עניתי.
תכירי, אומר בעלי כשהוא מצביע על החנון ואשתו.
לחצנו ידיים, נעים מאד.
תיכף יצטרפו אלינו עוד כמה זוגות שהכרתי בסקי מים, הוא מבשר לי.

שאלתי: למה?
הוא פער פיו ...
אמרתי: תסגור את הפה שלא יכנסו לשם זבובים!
החנון צחק.


מה עובר עלייך? שואל בעלי.
משועממת!!! אמרתי בקול רם.
הבירה הראשונה שלי נגמרה ואני הייתי באמצע הבירה השנייה.
בעלי שואל: בא לך לשתות עוד משהו? לאכול עוד משהו?
כן, אמרתי, וודקה עם מיץ אשכוליות ותזמין כבר עכשיו 2 כוסות.
תזמין גם סלט גדול עם רוטב אלף האיים.
החנון שישב לידו מילמל: גם יפה וגם שותה ואז אמר בקול רם: גם אני אשמח לכוסית וודקה.
פניתי לבחור ושאלתי: מי אתה?
מסתבר שהוא מנהל חשבונות ומתגורר באזור המרכז.
השמש זזה בשמיים ואנו החלפנו מקומות ישיבה.
מאחר ובעלי אוהב שמש, הוא ישב מולי. החנון ואשתו ברחו מהשמש והתיישבו לצידי בצל.



בעודנו ישובים שם ליד השולחן, הצטרפו אלינו עוד אנשים והשולחן צמח וצמח, כשבכל פעם עוד כיסא מובא למעגל.
מאחר והשולחן היה שמח, האנשים פשוט התקרבו, נכנסו לשיחות, והתיישבו ללא הזמנה.
ההמולה היתה רבה, ככל שהשולחן שלנו הפך להיות עליז יותר, הצטרפו עוד ועוד אנשים, לא מוכרים ולא מוזמנים.


המלצר הביא עוד וודקה לשולחן, וכולנו הרמנו כוסית לחיים הבטתי בכולם ובמוחי החלה לבצבץ מחשבה זדונית.
ככל שהאלכוהול זרם יותר, כך כולם החלו להיות בוטים יותר.
השיחה היתה מלאת עליצות ודרור ובאיזשהו שלב, כמו תמיד, הגיעה לסקס,
איך לא? תמיד מגיעים לסקס.

התחלתי להשתעמם והחלטתי לעשות לי שמח!
שאלתי בקול תמים: מה לדעתכם גודלו הממוצע של איבר המין הגברי?
אחד הגברים אמר: "שמונה ס"מ"!
וואאו... אמרתי, בטח יש לך זין קטן!
הבחור קם ועזב את השולחן, כשהוא גורר אחריו את בת זוגו.
הבטתי בחנון , וראיתי פוטנצייאל בעיניים הכחולות הבורקות שנצצו מבעד למשקפיים, והשדים הקטנים מרצדים בהם מלווים בחיוך מלא זימה.

מאחר וישבתי לצידו, החלטתי לבדוק את "הציוד" שלו עכשיו ומיד.
בא לי לעשות לי שמח!
מה יש? באם אתפס, תמיד אוכל להתעטף באצטלת הצדיק ולומר שהייתי שתויה ואני לא זוכרת כלום.
זה תרגיל שעובד, אני יודעת כי ניסיתי אותו על מישהו ואספר לכם על כך בפעם אחרת..
באמת הייתי שתוייה אבל לא מאד. תזכרו שהיה לי מורה טוב איך שותים ולא מאבדים שיווי משקל (האלכוהוליסט שלי).


החלטתי לנצל את הבלגן ושאלתי את החנון שלצידי: מה לדעתך גודלו הממוצע של איבר המין הגברי?

כמעט באותו רגע, אשתו קמה והכריזה כי היא עייפה והולכת לחדר לנוח.
התאים לי כמו כפפה!
בעלי קם הלך לשרותים (הוא שתה המון בירה)והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולבדוק מה יש לו לחנון, שם בין הרגליים.ברגע שהוא פתח פיו לענות לי לשאלתי, שלחתי את ידי מתחת לשולחן וליטפתי קלות את רגלו.

אצלנו הנשים, אתם יודעים מה יש לנו בין הרגליים, אבל אצלכם הגברים, זה כמו בהגרלת לוטו.
אני חושבת שהזין שלכם היה צריך להיות מודבק לראש, שנראה את מה שאנו נקבל ואז נחליט אם מתאים לנו?

מה אתם אומרים?

מאחר שישבנו אחד ליד השני, ועל השולחן היתה מפה ארוכה, החלטתי לנסות להגיע ל"אוצר" במקום.
מיששתי קלות את רגלו ומשם מצאתי את דרכי לאט לאט לכיוון הנכון, בעוד הוא מנסה לשתות בירה ובכל פעם משתנק ומשתעל עקב מגע ידי על רגליו וירכיו.
כיוונתי את הנגיעות שלי, כך שבכל פעם כשהוא לקח את הכוס וניסה ללגום, אני התקדמתי עוד קצת, והוא... כמעט נחנק.
התאפקתי לא לצחוק ושאלתי כשאני מחייכת: אתה בסדר? אני רואה שאתה משתעל.
והוא... לא, אני בסדר ובאותו הרגע הגעתי לאבר מינו, שהיה זקור ומוכן לפעולה.

(היה קל להגיע אליו דרך שרוול המכנס הקצר שהוא לבש, דומה לתחתוני בוקסר).
וואוו... איזה יופי! שמחה אחזה בי.

סוף כל סוף מיששתי משהוא ראוי לשמו. החלטתי שאני רוצה גם לראות את את הזין שלו ולא רק למשש. מוחי הקודח החל לטוות קורים ולזמום מזימות איך אני מגיעה למצב הזה, כאן, ועכשיו.

פעם צפיתי בסרט כחול שבו ישבו חברי הנהלת חברה כלשהיא, בישיבה הנהלה חשובה שבה היה עליהם לחתום על עסקה עם לקוחות חשובים.
על מנת לרכך את הלקוחות הוזמנו נערות שעשועים אשר הוחבאו מתחת לשולחן.
הוגש כיבוד ושתיה כיד המלך. כשהגיעה שעת החתימה, החלו הנערות אשר היו חבויות מתחת לשולחן להשתעשעש עם הלקוחות.
ואיזה שעשוע זה היה?
הם פתחו את מכנסיהם של הגברים ושלפו החוצה את הזין של כולם וביחד התחילה שם עבודת מציצה רצינית לכל הלקוחות.
באנשי החברה הם לא נגעו. האדם היחידי שידע על התעלול היה מנהל החברה.
לפתע רואים את הלקוחות כשהם מתדיינים ומציינים בעיות בהסכמים, כששמישהו מהם פולט אהה... ארוך כזה ואו.. ומכל פינה החלו להישמע אנחות.
התמונות שראינו הצופים היו מעל לשולחן חליפות ועניבות ואנשים רציניים ומתחת לשולחן עירום ואברי מין חשופים ונערות צוחקות עם פה מלא...

היה סרט משעשע מאד והחלטי לנסות את התרגיל הזה עם החנון.

רק מה, צריך למצוא הזדמנות ומה שיהיה הכי טוב ומשעשע, כשאשתו תשב עימו.
בינתיים, בעלי הודיע שהוא פורש לישון והציע לי להצטרף.
סרבתי ואמרתי שאני לא עייפה ואני חוזרת לערוך סיבוב על החוף. כוונתי היתה ללכת להופעה של השוקולד בפאב.


קמתי וצעדתי לכיוון הפאב.
ניכנסתי לפאב, עיניים נוצצות, גוף חם, לבושה בחלק עליון של בקיני וחצאית מעטפה קטנה.
ביקשתי בירה. ישבתי והתבוננתי מסביב. יותר מחציו של הפאב היה מלא אנשי כהה עור, עם גוף אלהי.
רובם היו על רחבת הריקודים כשהם מפזזים. אחד מהם, גבר נאה במיוחד, אחז במיקרופון ושר. זה היה השוקולד שלי.
עליתי לאט לרחבה ובעודי מפזזת בתנועות אגן עגולות, התקרבתי לשוקולד המזמר שלי..
מאחר ואני אוהבת לרקוד וגם יודעת, התקבע לו מעגל גברים מסביבי ואני רוקדת באמצע. המון ידיים נשלחו אלי, חלקם עם כוסות משקה. שאותם לגמתי בחדווה.
 עיני היו על הזמר ואזני הצטרפו לעיני. הוא שר מדהים, עם קול חם צרוד ורוטט. התקרבתי יותר על מנת לראות את פניו ולא רק את גופו אשר מזכירים לי את העפרון המדולדל והמצומק שיש לו במכנסיו..
הוא חייך לעברי ונעץ בי מבט נבוך.. הבטתי בו בחום חיבקתי אותו ואמרתי: היי, אתה שר נפלא.
שרתי בשבילך, הוא אמר. ראיתי אותך.
עכשיו אני אשיר בשבילך שיר ואת תרקדי איתי.
הסכמתי.
הבחור שר כמו חלום, ואני רקדתי על הבמה לצידו כאילו שאין לי אלהים...

הינה הוא מגיע ואני חייבת להפסיק.
המשך יבוא.
ברכת אלהים על כולכם,
בריאות חום והמון אהבה.

מלכה 1001
 האתר    מאיר 054-2595556

יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין כביר

שלום לכולם ממלכה !1001
עזבתי אתכם לאחר שקבעתי עם חברתי לדבר מחר בבוקר ולהחליט על אסטרטגיה להמשך השימוש המהנה שלנו באלכוהוליסט.


למחרת בבוקר, נפגשתי עם חברתי לארוחת צהריים שבה החלטנו להמשיך להשתמש באלכוהוליסט, כל אחת לחוד. רצינו שיעניק לכל אחת מאתנו את מלוא יכולתו ולכן קבענו שכל אחת תיפגש עמו פעם בשבוע בלבד וזאת כדי שלא יגיע למצב של תשישות.



אני הגרלתי אותו ראשונה.


התקשרתי אליו מהמסעדה וקבענו שנלך לחדר להשכרה לפי שעות, כמנהגנו. לשאלתו אם חברתי מודעת לכך עניתי "בוודאי שלא" (בעוד חברתי יושבת לצידי).


הגענו לפינה החמה שלנו, כל אחד ברכב שלו.
עוד בחדר המדרגות, טרם הכניסה לחדר, כבר היינו צמודים.
כל כולו הדיף ריח אלכוהול, הרבה מעבר למה שהייתי רגילה אליו.


לשאלתי כמה הוא שתה, ענה לי "המון!!!".


נכנסתי למקלחת בעוד הוא מכין את הקרם גוף שהביא על מנת למרוח אותי.
לפתע ראיתי שהוא מתנדנד בעודו צועד לעבר המקלחת.
צעד ועוד צעד, ולפתע...בום! הבחור נפל על הרצפה.


איזה פחד!


התכופפתי אליו ושאלתי: מה קרה?
הוא לוחש לי: אני מרגיש לא טוב... כמה שאני רוצה אותך...רע לי...יש לי בחילה.
אני אומרת: מה אתה מרגיש?
והוא עונה: אני כל כך רוצה אותך...ומגיש את שפתיו לנשיקה, אבל אז... הוא נאנח שוב "אני מרגיש לא טוב".


מיד התקשרתי לחברתי וביקשתי ממנה להגיע אלינו לחדר להשכרה.

בינתיים הוא התיישב על הרצפה וסיפר לי בקול חלוש כי הוא שתה כמות עצומה של אלכוהול, הרבה מעבר למה שתמיד הוא שותה.


הגשתי לו מגבת קרה הוא ניגב את פניו וראיתי שמצבו השתפר קצת.
חברתי הגיעה ושתינו ביחד הילבשנו אותו והסענו אותו לביה"ח.
נשארנו איתו עד לאחר הבדיקות כי רצינו לדעת מה קורה איתו וגם על מנת שלא יחוש בודד.
הוחלט לאשפזו ואנו הלכנו.


חזרנו לחדר להשכרה על מנת להביא את הרכב שלו לביתו.


למחרת נסענו לבקרו בבית החולים. הבחור היה מדוכא, שותק ועלוב.
הסתבר כי הרופאים קבעו שעליו לעבור גמילה מאלכוהול, מיידית, עקב נזק בכבד ובעוד אברים בגוף.
גמילה זה תהליך שהוא מעולם לא חווה וכל כולו רעד מפחד.
ישבנו שם, שתינו, בשקט, כמעט שעה, ואז איחלנו לו בהצלחה בגמילה והלכנו.


חלפו להם כמה ימים מתסכלים. הסתובבתי בבית מחדר לחדר ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
ניזכרתי שיש לי בעל והחלטתי להשתמש בו. ביקשתי מבעלי שנרד לאילת לכמה ימים.
להפתעתי הרבה בעלי הסכים בחיוך ואמר שהגיע הזמן שנבלה ביחד בנסיון לשפר את
הזוגיות שלנו. את הילדים השארתי לטיפול והשגחה אצל הסבא והסבתא וירדנו לאילת.


בעלי אוהב את כל מה שקשור לשעשועי מים ואני עודדתי אותו להשתתף בכל הפעילויות ואילו אני, שוטטתי לי על החוף, עם בקבוק בירה ואבטיח קר.


בעודי מטיילת לאיטי על החוף בעודי יונקת קלות בירה צוננת, כשלפתע חוצה את דרכי בהליכה איטית, גבר שחום עור, מצוייד בעיניים ירוקות בוהקות וחמות, כולו עטוף בצבע שוקולד, שערו ארוך מסולסל, אפו קטן ומתוק, ושם יושבות להם השפתיים הכי חושניות שראיתי מעודי.


אני מביטה בו מהופנטת בעודו חולף על פני, והוא נועץ עיניו בי, וכך אנו חולפים האחד על פני השני. כשהוא חלף על פני, הסבתי מבטי לאחור (לא יכולתי להתאפק) ונתקלתי במבטו הנעוץ בי ואינו מרפה.
כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין,לתפארת, ענק, עצום, רחב, מלא, רב-מידות, עז ומלא עוצמה ובולט מאד בשטח.


המיתוס הזה מנחה נשים רבות אל חיקי הגברים הללו. ולמה לא? הלוואי עלי!

אבל מה, לא הזדמן לי מעולם לפגוש בגבר כהה עור, ולוודא את אמיתות הענין.
מבלי לדבר, שנינו חוזרים על עקבותינו ומתנהלת לה שיחה, באנגלית עילגת משהו.


הוא שואל: מה את עושה, ועם מי את נמצאת כאן, ואני עונה....עם בעלי... ובוהה!!
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
הוא מזמין אותי לבירה (נוספת).
שתינו בירה, בעודנו מנסים לדלות אינפורמציה אחד לגבי השני, הוא באנגלית העילגת שלו, ואני באנגלית שלי (שטובה למדי).


האמינו לי, קשה היה לי מאד להקשיב לדבריו וגם להבינו – כי מוחי קדח וגופי בער, וכל מה שרציתי זה לנעוץ בו שיניים, ידיים וכל מה שאפשר.....


בין לבין, עלה בידי להבין שהוא בארץ כחצי שנה ומתגורר באחת הבקתות הפזורות על החוף. פרנסתו מוצא הוא בזמרה במועדונים. לאכול הוא אוכל כשיש לו מה לאכול, ולהתרחץ הוא מתרחץ בים. פרימיטיבי אמיתי, ממש מהעצים.


לקחתי את הטלפון שלי ביד רועדת חייגתי לחברתי בעודי מספרת לה על המפגש עם גבר שוקולדה.
שאלתי אותה: מה אני אמורה לעשות כעת? אני בהלם!!


והיא מזדעקת: ולא בדקת?? לא מיששת? לא ראיתי? איך יכולת? הזדמנות כזו לראות איבר מין שחור בכל הדרו וגודלו? איך פיספסת??? איך??
את חייבת לבדוק מה יש לו שם למטה, בין רגליו, ועכשיו!!!
ואני עונה לה בחינניות רבה: בסדר, אין בעיה!
היא– התבדחה, אולם אני– דווקא לא!!


מאחר והוא ציין בפני את המקום שבו הוא מתגורר, שמתי פעמי לשם בצעדים נמרצים. פניות מועטות לאנשי המקום הובילו אותי לדלת הבקתה שבה הוא מתגורר.


נעמדתי מול דלת הבקתה, נרגשת כמובן, עם ידי מושטות קדימה – לבדיקה הנכספת!
הושטתי רגל, בעטתי בדלת בחוזקה, ושעטתי פנימה.
השוקולד שלי, שהיה פרוש לאורך המיטה, התרומם קמעה,, הביט בי המום, ללא יכולת השמעת קול... לזה הוא בוודאי לא ציפה.


ואזזזזזזזז – בדקתי, או, איך שאני בדקתי, שלפתי את כל הידיים האפשריות שלי וערכתי חיפוש מקיף בתקווה ובציפיה לחוש לראות ולטעום את האיבר הגדול הזה שדימיינתי.
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי.. אבל - לא מצאתי את מה שחיפשתי.


המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..

חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים....

איך נפלו גיבורים!

שלכם,
מלכה 1001

 






מאיר 054-2595556 פינה חמה - חדרים להשכרה לפי  שעות בפתח תקוה

יום חמישי, 29 ביולי 2010

פינה חמה - חדר להשכרה לפי שעות - 054-2595556 מאיר: עירפול חושים במפגש לוהט - אירוח זוג ועוד אחד

עירפול חושים במפגש לוהט - אירוח זוג ועוד אחד

שלום לכולם ממלכה 1001,

חלף כמעט חודש ויש לי המון מה לספר לכם.
אתחיל ממש מההתחלה.
עזבתי אתכם בטרם עליתי לביתו של האלכוהוליסט שנמצא בפגישה עם חברתי.

 נשמתי נשימות קצובות להסדיר את נשימתי...  ועליתי.
עליתי במדרגות לביתו כשצליל עקב נעלי מהדהד בקצב לא אחיד מלווה בפעימות ליבי החפוזות והמהירות.
מוחי השובב ניסה לטוות קורים, לתכנון אסטרטגיה להכין תרוצים ובכלל לנסות להבין מה אני עושה כעת.
מלמעלה אני שומעת את צליל צחוקו השובב של האלכוהוליסט שלנו שמלווה בצלילי קולה של חברתי.
סוף סוף הגעתי למעלה.
התזתי עלי מעט בושם בכל המקומות האסטרטגיים, בכמויות מזעריות, שינסתי מותני ודפקתי בדלת.
הבחור פתח את הדלת כשבידו כוסית וודקה והוא נטול חולצה, שערו פרוע, לבוש מכנסיים קצרים והדוקים אשר הבליטו את ה"זד" המצדיע בין רגליו.
גופו שחום, כל שריריו נעים ורוטטים עם עיניים מחייכות שמתוכם מציצים שדים מרקדים.
בא לי לנגוס בו!
 שלום מתוקה, הוא לוחש בקול חם ונמוך כשידו השניה אוחזת באחורי .
 היי, אני עונה וידי נשלחת קדימה בעודי מתחילה לחוש נוזלים מצטברים בתוכי...
 היי מותק , אני שומעת את חברתי מהחדר השני. "אני כבר באה" היא אומרת.
הוא מחייך אלי בעוד נועץ בי מבטים נוקבים אשר גרמו לי לחוש עירומה לחלוטין למרות שלבשתי שמלת מיני דקה עם כתפיות.
בעיניו זימה בגופו הזמנה וידיו מזמינות ואני...עמדתי שם כשגלי חום עוטפים אותי והשדים שבתוך מוחי החלו מרקדים זה עם זה ומחכחים ידיים בהנאה וכמו מציינים שהערב יהיה חם.
חברתי נכנסה לחדר, והוא פונה אליה ולוחש לה בקול נמוך (אבל מספיק גבוה על מנת שיגיע לאזני) "נאכל ארוחת ערב ביחד שלשתנו?"
בכיף, היא עונה.
אני מכין! הוא מודיע לנו וצועד לעבר המטבח, עדיין עם כוסית המשקה.
אני וחברתי התיישבנו על הספה. חברתי מביטה בי בעיניים רושפות ברקים ואומרת לי: נראה שחם לך, את ממש מזיעה. הורידי את השימלה ויהיה לך נוח יותר. גם אני אשאר רק בחזיה ותחתונים. לחברנו זה לא יפריע.
כמעט נחנקתי כי הבנתי שגם לה יש תוכנית וגם, כי זה בדיוק מה שרציתי לעשות.
אני שואלת,את בטוחה? בוודאי, היא עונה ומחייכת חיוך זדוני.
שתינו נותרנו לשבת עם חזיה ותחתונים, מצויידות בבקבוק וודקה, קרח ואשכוליות, בעוד הגבר שלנו מכין ארוחת ערב.
לשאלותי החטטניות איך עבר הערב שלה, קיבלתי תשובה די קצרה, "היה מעולה, בסדר והייתי מוכנה לעוד סיבוב אם לא היית מגיעה".
לפתע פתאם היא פונה אלי עם זיקוקים בעיניה: "בואי נעשה עליו קטע!" 
מה את מתכננת? מילמלתי בשקט.
תיכך תיראי, היא עונה.
קצת נבהלתי. חשבתי שהיא עלתה על סידור "העבודה" של הבחור.
סוף סוף הגיע הבחור מהמטבח, שתוי כהלכה, כשהוא עוטה עליו סינר, נטול תחתונים ובידו מגש גדול עם סלטים, נישנושים, גבינות, ובקבוק חדש של וודקה, ושם פעמיו לכיוון השולחן בחדר האוכל והתיישב.
שתינו ישבנו לצידיו והוא החל להערים מזון על הצלחות שלה ושלי לסירוגין בעודו מוזג שתייה, מחייך לכל הכיוונים מנשק אותה על הלחי, ואותי על הלחי.
ידיו, לעומת זאת, טיילו להם מתחת לשולחן, לסיור בין ברכי בלבד(כך חשבתי) , מתוך מטרה לבדוק את מצב "הנזילה אצלי" . הבנתי שגם הוא זומם "חיבור" בינינו. 
התחלנו לאכול וברור שגם לשתות. אני לא זוכרת על מה שוחחנו, אבל ברור לי שהתנהלה איזשהי שיחה.
האלכוהול ביחד עם מיצי הגוף שלי שהיו כבר די משוחררים נדדו לראשי הקודח וכתוצאה מכך החלטתי לשתף פעולה מתוך הבנה שלחברתי אין מושג מה באמת מתחולל ומה שלא יודעים לא פוגע.
תבינו, שלשתנו היו די שתויים ומלאי אנרגיה, והכי הרבה אנרגיה היתה בי.... הם עברו כבר כמה סיבובים בזירה, ואני, כמו עני בפתח, רציתי רק סיבוב אחד,לפחות...
ידי השמאלית נדדה מתחת לשולחן לעבר רגליו של בחורנו האמיץ יפה התואר. התחלתי בליטוף רך ועדין בעודי מתכננת התקדמות לעבר בסיס היעד מתוך כוונה להשתמש בו, עכשיו ומיד.
הקולות שנשמעו מתוך גרונו של הבחור עודדו אותי להמשיך ולהתקדם  ואכן כך עשיתי עד אשר חשתי ביד מטיילת, שם, למטה, מתחת לשולחן על ברכי שלי, אולם היד היתה רכה מידי.
קפאתי.
אחזתי ביד והנפתי אותה למעלה . זו היתה ידה של חברתי שגם היא רצתה לבדוק מה מידת המוכנות שלי לשעשועים. 
"כל הכבוד" הוא אומר לחברתי, בחורה כארז!
מה המצב אצלה? (כשהוא מתכוון אלי).
היא מוכנה לפעולה מציינת חברתי בחיוך מלגלג.
בחורנו האמיץ פרץ בצחוק מתגלגל ורועם לדקות ארוכות.
אני וחברתי הבטנו אחת בשניה . מה מצחיק? אני שואלת.
הוא קם מהכסא, חשף בפנינו את אחוריו המושלמים וכך גילינו שהם שיחרר את עצמו מעול התחתונים ולמעשה הוא לבש רק סיני על איזור חלציו וזאת על מנת שהגישה אליו תהא קלה...למי שתרצה
היי, בנות, מה קורה? הוא שואל?
כלום, אני אומרת וחברתי מחזקת את דבריו. כלום.
תראי, הוא אומר לי, אני חבר שלה, אבל איתך נהנתי מאד בפעם ההיא (למרות האלכוכול הוא לא סיפר לה מאומה על המפגשים שלנו בחדר להשכרה).
וואז הוא פונה לחברתי עם מבט רציני מעושה ושאומר: אם תסכימי אפשר שאנחנו נהיה ביחד עכשיו בחדר ואת תחכי פה בסלון, כמו שהיה בפעם שעברה?
חברתי הזדקפה מיידית לכל אורכה וצעקה "על גופתי המתה"!!!!
הוא אומר: מה נעשה?
יש שלי רעיון, הוא קופץ:
אני אעשה לכם מבחן, ומי שתעבור את המבחן תישאר איתי לעוד שעה והשניה תיקח מונית הביתה.
מבט חפוז בינינו, ולחצנו יד. הטרוף השתלט על ההגיון ואנחנו במשחק.
תוכניתו היתה כזו:
שתינו נרד אליו, אל "הזד" המשוחרר והזקוף ומוכן לפעילות מתחת לסינורו הכרוך עליו לתפארת, 
שתינו בצוותא כל אחת מצד אחד תפעיל את כל הידע שלה עד שיאמר די.
מי שתגרום לשיחרור, מקבלת פרסם. מסאז' לגוף מכף רגל עד הראש עם שמנים צמחיים ריחניים, מקלחת אישית וקירצוף מכף רגל עד הראש.
שאלתי: ומה עוד?
והוא עונה עם עיניים רושפות עם ניצנוצי שדים: אותי כולי לשימוש בלעדי היום!!!
ברור שהסכמנו.
צנחנו שתינו מטה ואחזנו ב"זד" הזקוף משני הכיוונים אבל השפתיים שלנו נפגשו וגרמו להם לצפוח בצחוק פראי חסר רסן.
ניסינו לפעול בתכנון, דהיינו כל אחת תטפל בחלק אחר. האחת במחצית הראשונה של "הזד" והשניה במחצית התחתונה של "הזד" בליווי שני הכדורים המצויים שם, אשר היו כבר תפוחים וממתינים...לנו.
הסרנו מעליו את הסינר ופשוט הבטנו ביצירת פאר המין הגברי. איזה דבר יפה יש לאיש הזה. חבל שלא היתה לי מצלמה!
הוא מביט בנו ואינו מפסיק לחייך ואנו מביטות ב"זד" בעיניים תאבות, עם החלטת ללכת על נצחון!!
המשכנו להביט בעודנו מחליקות מטה לכיוונו, ואנחנו עדיין רק מביטות, לא נוגעות, רק מרפרפות בקלילות, מקרוב, ומביטות.
כמו החלטת משותפת ללא מילים, לא נגענו בו, רק הבטנו בו כשאנחנו מתלחשות ומביעות הערכה למה שעינינו רואות, הן מבחינת הממדים, הצבע והזקיפות מלאת הדרת כבוד.
הבחור החל לאבד את הסבלנות, (שכחתי לאמר שקשרנו לו את הידיים לראש המיטה על מנת שלא יפריע לנו).
הבחור החל להתחנן, נו... קדימה... אני לא יכול יותר, הוא נאנח כמו אחד עם כאבים: אייי, וואוו, נו.. אני לא יכול...בעודו מתפתל.
ואנחנו, בשלנו, מביטות בפאר התפארת מקרוב מאד, ואני מתכוונת ממש מקרוב, מרחק סנטימטר מפנינו, אך לא נוגעות.
אין לי מילים לספר כמה נהננו מתסכולו ומחוסר היכולת שלנו לשלוט במה שאנו עושות, עד אשר... במבט אחד החלטנו שזהו, אנחנו מתחילות.
התנפלנו עליו משניי הצדדים בתנועות זהות של מעלה ומטה וסיבוב ליטוף, איטי, מהיר מאד, איטי, מהיר מאד מאד, הכל בהתאם לקולות שבקעו מגרונו אשר הלהיבו אותנו מאד וגרמו לנו לתחושה של עונג.
הבחור די השתגע ולא לקח הרבה זמן ובאה גאולה למצוקותיו בקול תרועה רמה.
לאחר דקה מרים האיש את ראשי מחבק את שתינו ושואל בקול רציני: למדתם באותו בי"ס? שתיכן עושות בדיוק אותו דבר. אני משתגע.
שאלתי (ברצינות)י: מי ניצחה?
והוא, צוחק בקול מתגלגל ועונה: לא משנה, גמרתם אותי שתיכן. אני עייף.
הוא הציע שנישאר לישון אולם ברור שזה לא היה אפשרי כי עלינו לשוב הביתה לבעלינו.
הזמנו מונית שתיקח אותנו הבית מאחר ולא היינו במצב של נהיגה בכביש.
נכנסו שתינו למונית, היא מביטה בי ואני בה, ואני אמרתי: מה קורה עכשיו?
היא עונה לי: קודם ספרי לי מה קרה מקודם.
אני חשה שיש משהו שלא מספרים לי.
ספרי מה קורה.
אז סיפרתי, הכל, על הפגישות בפינה חמה החדר שלי להשכרה לפי שעות, גם סיפרתי לה שיש לנו חדר קבוע.
כל השעשועים שלנו והמשחקים הובאו לידיעתה בפרטי פרטים. לא החסרתי דבר.
הוא לא כעסה עליו ואפילו הבינה למה לא סיפרתי לה. הבעיה היחידה שלה היתה שהכל נעשה ללא רשותה וללא ידיעתה.
מכאן ואילך ניתן לי אישור להשתמש בבחור, בהתאם לרצוני, רק להודיע לה, אולם הוא, אינו צריך לדעת שהיא יודעת.
המצב יעבור לשליטה של שתינו ומענין לדעת איך הוא יתמרן אותנו מבחינת ימים ופגישות, כי לדעתי זה יהיה קשה מאד.
הגענו הביתה, יצאנו מהמונית וכל אחת מאתנו פנתה לביתה.
קבענו לדבר מחר בבוקר ולהחליט על אסטרטגיה להמשך השימוש המהנה שלנו באלכוהוליסט.

אמשיך את הסיפור בשבוע הקרוב כי כבר מאוחר ויש לי כל כך הרבה לספר.

שלכם באהבה,
 מלכה 1001
מאיר 054-2595556